בשבת שעברה התפרסמה בעלוני המגזר, ובכלל זה ב'שבתון', מודעה שמטרתה לכאורה ללחוץ על סמוטריץ' ובן גביר שלא להצביע בעד חוק גיוס חדש שינציח אי גיוס חרדים לצה"ל. משפחות שכולות ומוסדות חינוך מהמגזר שבוגריהם נפלו על קידוש ה', ועניינם הוזכר במודעות, נפגעו מתוכנן.

ברור שלא זו הייתה כוונתנו, ב'שבתון', ואנו כמובן מתנצלים על כך ומקבלים על עצמנו להיות רגישים יותר להבא. במסגרת הקמפיין האמור הופיעה ב'שבתון' מודעה שהזכירה את הנופלים מבוגרי תיכון תורני 'הימלפרב'. תיכון 'הימלפרב' פרסם תגובה לקמפיין האמור, והנה עיקריה (ההדגשים במקור):

"הקמפיין השתמש באזכורם של ישיבת ההסדר בירוחם, מכינת 'בני דוד' בעלי, הישיבה התיכונית 'נווה שמואל' ובית ספר התיכון התורני 'הימלפרב', כמוסדות חינוך בהם נהרגו חיילים רבים, כולם היו מגויסים במלחמה וכולם בוגרי החינוך הדתי לאומי.

"במשך עשרות שנים בתיכון תורני הימלפרב אנו שותפים לחינוך הבנים, בהבנה שהמציאות מורכבת יותר מאשר כל סיסמה או אמירה חד-משמעית בכל תחומי החיים.

"בהימלפרב מחנכים לשירות צבאי משמעותי לכל תלמיד בוגר כיתה י"ב, בין אם יתגייס מייד לאחר לימודיו בבית הספר ובין אם יחליט, כהמלצתנו, ללמוד תורה במשך שנה במכינה קדם-צבאית, בישיבת הסדר או בישיבה גבוהה. קרוב ל-100% מתלמידינו משרתים שירות צבאי, וכ-25% מהם במיצוי לקצונה.

"יש לנו מחלוקת ערכית, עמוקה ומהותית עם הציבור החרדי, שמעטים ממנו מצליחים לשאת בנטל הגיוס הצבאי. מלחמות ישראל כולן, אינן מלחמות ברירה ואינן 'מלחמת רשות'. במלחמת המצווה שנכפתה על מדינת ישראל חלה מצווה מדאורייתא לשרת בצבא. ובאופן כללי יותר, השירות בצבא מהווה פן נוסף של ברית המחויבות שלנו כלפי מדינת ישראל. הברית הזאת יכולה לבוא לדי ביטוי בשירות לאומי או בשירות אזרחי, ובלבד שכל צעיר וצעירה ייטלו בה חלק".

"יש לנו מחלוקת ערכית, עמוקה ומהותית עם הציבור הממלכתי-חילוני, מכיוון שאנחנו מחנכים את משפחותינו ואת תלמידינו להיות מעורבים לחלוטין בחברה הציונית המודרנית, ובמקביל להצליח ולקיים אורח חיים דתי של לומדי תורה ושומרי מצוות.

"ויש לנו עוד כמה מחלוקות גם בתוך הציונות הדתית, עם בתי ספר, מכינות קדם-צבאיות וישיבות, שמחנכים לתפיסת עולם שמרנית ומתבדלת, ועם מוסדות שמחנכים לכך שכל האמת אצלם ורק דרכם היא הצודקת.

"ועדיין, דרכנו החינוכית אינה טובה או עדיפה יותר מאשר דרכים אחרות בחינוך, וגם בחינוך למורכבות ולתפיסת עולם רחבה ו'אפורה' ישנם מחירים חינוכיים ודתיים.

"יעידו על המורכבות הזאת אלפי בוגרי בית הספר, שכל אחד מהם חווה את תקופת לימודיו בהימלפרב באופן שונה. יעידו על כך עשרות פצועי צה"ל במלחמה הנוכחית, בוגרי הימלפרב, שכל אחד מהם יספר משהו אחר על הימלפרב שלו. ויעידו על כך גם הסיפורים והעדויות על ששת בוגרינו שנפלו במלחמה הזאת, כל אחד מהם שונה באופיו, בבית שבו הוא גדל ובדרך הארוכה שעשה בבית הספר.

"בסופו של דבר, העקרונות החשובים שיש בהימלפרב הם:

היכולת לכבד מי חשוב אחרת ממני;

היכולת להבין שסוגיות ציבוריות-חברתיות הן מורכבות ומסובכות ולא ניתן לפתור אותן באמירה חד-ערכית;

היכולת להימנע מאמירות שגורמות פילוג נוסף במדינת ישראל. היה לנו די מזה.

השאלה של החובה להתגייס ולשאת בנטל הביטחוני גם עבור לומדי התורה, איננה מסתכמת רק בשאלה כמה נופלים בסופו של דבר במלחמה, אלא היא שאלה דתית, מוסרית וחברתית, ונעשה כאן שימוש ציני במספר הנופלים לצרכים פוליטיים. השימוש באזכור נופלי הימלפרב מיותר לחלוטין, בוודאי אם הוא משרת מטרות פוליטיות. בעז"ה עוד נדע ימים טובים יותר. הנהלת תיכון תורני הימלפרב". סוף ציטוט. ואנחנו ב'שבתון', אחרי שהתנצלנו, חותמים ידינו על כל מילה.

ייתנו, אולי יקבלו

משפחותיהם של 62 תושבי עזה שנעצרו במהלך המלחמה ומוחזקים בידי כוחות הביטחון בישראל, עתרו לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה למסור להם מידע על יקיריהם, המקום שבו הם מוחזקים ומצבם, וכן דרשו לחייב את המדינה לאפשר להם לראות עורכי דין. השופטים סולברג, וילנר ורונן דחו את העתירה בנימוקים טכניים. סבבה. לא פחות צודק ומוסרי היה לדחות את העתירה בנימוק: כל הפוסל – במומו פוסל. 134 ישראלים שבויים בידי חמאס כבר יותר מארבעה חודשים, ואין שום מידע. אפילו תרופות שהובטחו להם, לא נמסרו להם. תביאו מידע, אולי תקבלו משהו.

תנא דמסייע

הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם צבאית בעלי, מוכר בהתבטאויותיו ה'מזכות אותו' בכותרות. בעיניים שלי, לא תמיד מפרגנות, ובצדק (יחסו לקהילה הלה"טבית, למשל).

השבוע, בריאיון לרדיו 'קול ברמה', התייחס הרב לוינשטיין לסוגיית (אי) השוויון בנטל ולדרישה שגם צעירים חרדיים, בטח אלה שלא בדיוק לומדים כדבעי, יתגייסו גם הם לצבא או לשירות לאומי אזרחי. הרב לוינשטיין, בעצמו קצין לוחם במיל', ומי שעומד בראש מכינה שהוציאה אלפי מפקדים ולוחמים איכותיים ביותר, אמר בריאיון כי חשש החרדים מפני זה שצעירים חרדים שילכו לצבא יחזרו בשאלה, הוא חשש מוצדק. לדבריו, "זה לא פשוט לחבר בין קודש לחול. מי שרוצה את השינוי צריך לעשות זאת בהידברות ובהתאמה למגזר".

אני מבין את החשש הזה, אבל רגע. משפחות 'סרוגות' רבות חוששות בדיוק מאותו דבר, שבנם "יתקלקל" בצבא, אז גם הן צריכות להיות פטורות מלשלוח את הבן לצבא? ואולי היה אמור כבודו לעודד את החרדים להגיע לצבא ולהשפיע מבפנים, כמו שמשפיעים מאות קצינים קרביים, בוגרי ישיבות הסדר לדורותיהם? ולשיטתו, רק החשש מחזרה בשאלה הוא ה'מכה בפטיש'? ומה עם משפחות דתיות ושאינן דתיות שחוששות שבנם ייפגע ח"ו בצבא, נפשית או פיזית, למה שלא נפטור גם אותם משירות? מה, חזרה בשאלה היא הדבר הגרוע עלי אדמות?

על הקמפיין שפורסם בסוף השבוע שעבר במדיה ה'סרוגה', תוך אזכור הנופלים בקרב מכל ישיבה 'סרוגה', וקרא לבן גביר ולסמוטריץ' שלא לתמוך בחוק גיוס שימשיך את הפטור הגורף לצעירים חרדיים, אמר הרב לוינשטיין: "הפרסומים הם לא של הציונות הדתית. אנחנו בחיבור עמוק עם הציבור החרדי ולא תוקפים אותו. אני מבקר עם התלמידים בפוניבז' ובטישים".

טוב ויפה. אלא שלטעמי, חיבור זה בטח לא. ואם יש חיבור, אז אין כמו השעה הזו – שעת חירום בישראל להביא אותם, את הצעירים החרדים ברי גיוס, שלא בדיוק מתים באוהלה של תורה 12/7, לקצת יותר איזון בנטל הביטחוני של המדינה. אדרבא, היה שליח מצווה, כבוד הרב, שהרי במלחמת מצווה כולנו.

שמענו אתכם לפני המלחמה, הבנתי מה אתם שווים, עדיף שתשתקו – כך אני מפרש את התבטאותו המודלפת של בן גביר, הן כלפי השב"כ והן כלפי גורמי צה"ל

מי הבא בתור?

נוכח הצרכים של הצבא לכ"א לוחם, ובכמויות, לאחר שהקדימו גיוסם של 1,300 מלש"בים מהמכינות, משנת שירות ומשנה א' של ההסדר, ובהנחה שהישועה לא תבוא מהכיוון החרדי, בל נתפלא אם עוד זמן לא רב תצוץ מחדש התביעה להאריך את זמן שירותם של ההסדרניקים בשירות סדיר פעיל בצבא ל-3 שנים, כחייל רגיל.

בעבר הציע זאת ח"כ אלעזר שטרן, לשעבר ראש אכ"א, ו'חטף בראש' מהמגזר. יש לי הרגשה שלעת כזאת הוא לא יהיה לבד.

לפני המבול

אחרי הכותרות הגדולות שפורסמו בעניין עליית ערביי ישראל להר הבית בתקופת הרמדאן, והרעש שכותרות אלה חוללו, מסתבר שכמו בהרבה מקרים, לא בטוח שהכותרות משקפות את המציאות.

בתכל'ס, רה"מ נתניהו עדיין לא אימץ את דרישת השר בן גביר להגביל את עלייתם להר הבית של ערביי ישראל, בניגוד להערכות השב"כ וצה"ל לאפשר עלייתם, כמדי רמדאן (כמעט). טרם נתקבלה החלטה. העניין מורכב הן כלפי פנים-ערביי ישראל, שבניגוד להערכות ולאזהרות שהשמיע בן גביר, רוב רובם שמר על אזרחות נורמטיבית בזמן המלחמה, והן כלפי העולם המוסלמי כולו. בטח ובטח בתקופה נפיצה שבה אנו נמצאים.

אני לא בטוח (ונכון יותר מעריך שלא) שבן גביר קיבל את החלטתו לאחר שנועץ באנשים המוכשרים והמקצועיים שיש לו במשטרה. יש שם לא מעט עם רקורד של עימותים ברמדאן, יש הזוכרים את סיפור המגנומטרים שהוצבו שם. שאל זקניך ויאמרו לך. בציוץ שהעלה למחרת הדיון בממשלה, כתב בן גביר: "ב-3 באוקטובר ביקשו שלא אעלה להר הבית כי הם פחדו מחמאס, וכיבדתי את בקשתם. ב-7.10 הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה. ב-19.2 (יום החלטת הממשלה האמורה, שבה הובאו גם המלצות השב"כ והצבא) הקונספציה שלהם חוזרת. ניצחון מביאים בנחישות ועוצמה, לא בהתקפלות וכניע.". עפ"י הדלפות, זה גם מה שהוא לכאורה אמר לנציגי השב"כ בישיבה.

בתרגום שלי, "שמענו אתכם לפני המלחמה, הבנתי מה אתם שווים, עדיף שתשתקו". כך לפחות אני מפרש את התבטאותו המודלפת הן כלפי השב"כ והן כלפי גורמי צה"ל, שדעתם בעניין כדעת השב"כ. אני מסכים שניצחון (מהו בדיוק ניצחון?) מביאים בנחישות ובעוצמה. ויכוח גדול יכול להיות על מהי נחישות ועוצמה, העיתוי הנכון להן, גבולות הגזרה והמחיר. החיים לא שחור-לבן. יש גם גווני אפור. ושוב, אם החלטותיו מבוססות הערכות גורמי מקצוע (להבדיל מפוליטיקאים) – סבבה. אין ערבות לכך שהערכות מקצוענים אחרים תוכח כנכונה יותר.

לתפארת כנסת ישראל

בלילה שבין שני לשלישי, משך 40 דקות, עמדה כבוד השרה מאי גולן על הפודיום במליאת הכנסת ו"שטפה" את חה"כ מירב בן ארי, בלי הפסקה, ללא רחם, עם מבט של בולדוג בעיניים. ומה היה חטאה של חה"כ בן ארי? שבהזדמנות קודמת מתחה ביקורת (נוקבת) על שהשרה פיטרה את מי שהייתה מנכ"לית המשרד.

שמעתי דקה או שתיים, והתביישתי. ואז, נתקלתי בכותרת שסיפק השר ד"ר קרעי בחדשות ערוץ 12: "מי שתורתו אומנתו, שומר עלינו יותר ממה שאנו שומרים על עצמנו".

אם ב"אנו שומרים" התכוון המשורר לחברי הכנסת ולשרים – אני מסכים איתו; אבל אם ב"אנו שומרים" התכוון כבודו לחיילים שנלחמים בעזה ובצפון, הנעדרים זה 4 חודשים מהבית ומסכנים עצמם ממש (שלא לדבר על כ-550 החיילים שנהרגו והאלפים שנפצעו), ולשיטתו מי שתורתו אומנתו שומר עלינו יותר – אז שיהיה לי בריא כבודו. אני רק לא מבין מה מצא הליכוד לתת לו מקום ברשימה. ל'יהדות התורה' הוא מתאים יותר.

הפוסט על גיוס וערכים הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.