מה ירוויח סמוטריץ' מהאיחוד עם הבית היהודי? ההערכה אומרת כי בבליעת 'הבית היהודי' הוא יבלע גם את נציגיה שנשארו ברשויות שונות, ובדרך זו רשימה משותפת די בכל אתר ואתר תמצא עצמה מהר מאוד מחויבת אליו

הכיוון חיובי

שאלת (אי) גיוסם של צעירים חרדיים לצה"ל תחזור לקדמת הבמה מיד עם סיום פגרת הקיץ של הכנסת. בג"צ נושף בעורף, המפלגות החרדיות מתכוונות לעמוד על מימוש ההבטחה של הליכוד ושאר מפלגות הקואליציה לתת להן את שהובטח להן- פטור משירות לצעירים חרדיים, אבל הפעם פטור כזה, עם חותמת כשרות מלאה, ללא חורים, של הכנסת והממשלה, חותמת 'כשרות' כל כך מלאה שגם בג"צ לא יוכל לה. מוקדם לדעת אם נתניהו יוכל למלא התחייבותו זו (מתי קרה שלא מילא?…), ונוכח בקיעים בעניין בתוך הליכוד עצמו, ספק אם הוא יתאמץ יותר מדי. למרות שהבטיח לחרדים, מבטיח להם וגם יבטיח להם. אבל ברשותכם, נניח רגע את האופציה הזו בצד, ונשאל: האמנם צה"ל זקוק לכל הצעירים החרדיים בגיל הגיוס?

נעצום רגע עיניים ונדמיין שהחברים האלה צועדים כולם שמאל-ימין לשערי הבקו"ם. האומדנים מדברים על כ-12,000 מלש"בים כאלה בשנה. האם באמת יש לצבא מה לעשות איתם? האם הצבא באמת יכול להכיל אותם על כל הצרכים הייחודיים שלהם (כשרות, לא להיות יחד עם חיילות, וכדומה)? קטונתי, רק אביא מה ששמעו אוזניי מכתב בקיא לענייני ביטחון יוסי יהושע מ'ידיעות אחרונות'. לא, הצבא לא באמת צריך את כל כולם שם, והוא גם לא באמת יודע איך להתמודד יותר מאשר גדוד 'נצח יהודה' אחד ועוד כמה מסלולים ייחודיים של מחשב ביחידות אלה ואחרות.

אז מה כן? לשחרר אותם איש איש לאוהלו? ממש לא, ומשתי סיבות. האחת- גם לערך השוויון, הנשיאה המשותפת בנטל, יש משמעות בחברה. אף אחד לא מוכן יותר להיות הפראייר של השני. שילדיו/נכדיו יתגייסו, יעבדו קשה ויסכנו את חייהם ואילו בנו של השכן החרדי 'ייצא לחיים' שמח וחופשי מכל נשיאה בעול באותו גיל שבני שלי מתגייס. סיבה שנייה- גם אותם צעירים חרדיים (להוציא כמות שתיקבע של 'עילויים' שיקדישו כל זמנם ללימוד תורה) חייבים לעשות משהו עם עצמם לטובת עצמם ולטובת המשפחות שיקימו, ולו כדי שלא ייפלו (כלכלית) על כתפי ה'פראיירים' שעובדים כל חייהם. נוכח הגידול של האוכלוסייה החרדית כאן, ברור שאם מה שהווה הוא מה שיהיה בכל הנוגע להשתלבותם בשוק העבודה, עוד עשרים-שלושים שנה, המדינה לא תוכל להעניק לכולנו את השירותים החיוניים שנכון לעכשיו היא איכשהו עוד מעניקה. בשיניים. (למשל, שירותי בריאות. המתנה של חודשים לתור ל-אם.אר.איי, כדוגמא).

נחזור לעיקר. אם לא שירות צבאי, אז שירות אזרחי לאומי, אפילו בדגש על בתוך הקהילה החרדית עצמה. ולא חסר שם מה לעזור. סביר, שצעירים חרדים שיירתמו לכך, לא יירתעו אחר כך מממשקים עם החברה הכללית, כולל לימודים, שוק העבודה וכדומה. והכיוון כבר חיובי. השבוע פורסם על גידול של 25% בבוגרי החינוך החרדי שקיבלו תארים אקדמאים. נתונים אחרים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים כי במהלך השנתיים האחרונות חל גידול של 10 אחוזים במספר הגברים החרדים שעובדים, והוא עומד כיום על 55.4 אחוזים. (אצל הנשים זה מעל 82%). מסבירים שזה בגלל יוקר המחייה. ייתכן. טיפול נכון בסוגיית (אי) גיוס הצעירים החרדים, באופן שיעודד אותם להתנדב ואחר כך לצאת ללימודים ולעבודה, יגביר את המגמה המבורכת דלעיל. ועד שכל זה יקרום עור וגידים, בטוח שיש לצ'פר עוד ועוד את הצעירים שכן מתגייסים לצה"ל, בדגש על שירות קרבי, ולהמשיך בהטבות ייעודיות להם גם במהלך השירות במילואים. מגיע להם.

הבשורה של הקיץ

אולי הייתם בחופשה ופספסתם את בשורת המגזר של הקיץ המהביל הזה; סמוטריץ' וחגית משה חתמו על הסכם איחוד. בין מפלגתו שלו לשיירים שנשארו, אם נשארו, ממה שנקראה פעם מפלגת 'הבית היהודי'. (וכל ה'זכויות' לבנט ולאיילת שקד על חיסולה). מה אומר הסכם איחוד זה? בפרטים הטכניים; מיפקד משותף ייפתח ב-14 בנובמבר למניינם, למשך 90 יום, (אל תחמיצו) וכל מי שרואה עצמו "נאמן לערכי הציונות הדתית" יוכל להתפקד, ואחר כך, מן הסתם, גם לנסות להשפיע. 80 שרידי מרכז 'הבית היהודי' יצורפו 'אז איז' למרכז מפלגתו של סמוטריץ'. והסוכריה (לחגית משה); היא ומנכ"ל המפלגה הנוכחי (יגאל דנינו) יזומנו באופן קבוע לישיבות סיעת 'הציונות הדתית' בכנסת וישתתפו בדיונים שלה. מרגש, לא? (חגית משה, למי שלא ידע, לבד מכהונתה כסגנית ראש עיריית ירושלים היא, ואין בילתה, יו"ר הבית היהודי (הגדול, הארצי). חגית משה תהיה גם יו"ר הוועדה המוניציפלית של המפלגה המאוחדת. ובכן, אלו הפרטים שעל הנייר. מה שככל הנראה היה הטריגר של חגית משה להביא לקבורה סופית של הארגון שהיה לה חלק בהכחדתו, הוא כמיהתה לקבל את ברכת מפלגתו של סמוטריץ' בהתמודדותה הקרובה שלה ושל רשימתה בבחירות הקרובות לעיריית ירושלים. לסמוטריץ' מאחזים בבירת ישראל, מן הסתם בתפקידו יידע גם לדאוג לתקציבים, ותמיכה שלו ושל הרבנים והחברים הסובבים אותו עשויה להיות מכפיל כוח לה ולרשימתה. בטח כשמולה מתמודד על אהדת ה'סרוגים' אריה קניג, הנתמך ע"י בן גביר ומפלגתו.

לא פורסם האם סמוטריץ' לקח על עצמו את החובות של הנדוניה שהביאה חגית משה, חובות הנאמדים בין 15 ל-20 מיליון שקל (שבעיקר לא היא בישלה, אלא קודמיה בהנהגה, ראו לעיל), אך כבר אמרו חז"ל שאין הברכה שורה אלא בדבר הסמוי מן העין, וסביר שלפחות לגבי חלקם הארי, התשובה חיובית, אחרת הנושים יכולים לשכוח מזה.

תשאלו, מה ירוויח סמוטריץ'? ההערכה אומרת כי בבליעת 'הבית היהודי' הוא יבלע גם את נציגיה שנשארו ברשויות שונות, ובדרך זו רשימה משותפת די בכל אתר ואתר תמצא עצמה מהר מאוד מחויבת אליו. בעברית פשוטה; דרך חכמה של סמוטריץ' להרחיב משמעותית את אחיזתו ביישובים השונים, בלי להיכנס למאבקים מיותרים עם שורדי 'הבית היהודי'. שאלה אחרת היא, האם האיחוד בין השניים יביא קולות לרשימה המאוחדת הזו הן בבחירות לכנסת והן ברשויות. לטעמי הסובייקטיבית- ממש לא. כשאני מביט במראה אני רואה אחד שהמושג אחדות מדבר אליו. אבל, כשמידת חוסר האמון והשונות היא רחבה מיני ים, זה לא עושה לי את זה. ויש לי הרגשה שאני לא היחיד. בעיניים שלי; אחרי הודעת האיחוד הזו של סמוטריץ' וחגית משה, זו יכולה להיות השעה היפה של בני גנץ, באמצעות חילי טרופר ומתן כהנא, להקים את ה'שבט' הדתי-לאומי במפלגת המרכז. לחזור להיות המקף המחבר.

גוף עליון לאמנה

"אין ספק שחייבים להקים גוף עליון שיישב יחד על המדוכה וימצא נוסחה של אמנה חברתית: איך מדינת ישראל תתנהל בעוד 20-30 שנה, חייבים לעשות גוף כזה", אמר הרב יעקב אריאל, מחשובי רבני הציונות הדתית ולשעבר רבה הראשי של רמת גן. את הדברים אמר הרב לערוץ 7. הרב אריאל הוסיף: "הגוף יהיה לא גדול כל כך, 15 איש המייצגים את רוב הציבור המגוון בארץ. לא פוליטיקאים, אנשי רוח. הם ידונו בכובד ראש ויגיעו להסכמה הדדית איך לנהל את מדינת ישראל בעוד 20 שנה, אחרת הציבור חרד". הרב הסביר: "יש חרדות מכאן ומכאן, מכאן כל הבעיות, חרדות עמוקות וקשות מכל הצדדים, ימין ושמאל, כל אחד חרד מה יקרה אם חברו ישתלט פה. חייבים למצוא פה מודל איך להתנהל במדינת ישראל עוד 20-30 שנה." בעיניים שלי; הצעה ברוח זו כתבתי במדור כאן זה מכבר. שמח שכיוונתי לדעת גדול. נכון, גם על מי יהיו בפורום (אחרי שיוסכם על הקמתו) יהיו מלחמות מפה ועד הונולולו, אבל להתחיל, צריך. מתישהו.

את הכסף

היחידה לאכיפה אזרחית בפרקליטות פתחה בהליכי גבייה מראשי מפלגות שלא נכנסו לכנסת הנוכחית ויש להם חובות. תומר רזניק מזכ"ל מרצ עם 11 מיליון חובות, איילת שקד עם 10 מיליון, אהוד ברק- 4.5 מיליון, סתיו שפיר- 3.5 מיליון, צבי האוזר ויועז הנדל עם 3.2 מיליון וסמי אבו שחאדה עם 381 אלף ש"ח. ואני הקטן תוהה, למה רק מאלה שלא נכנסו לכנסת? הם לא סבלו די? מתי כבר יבוא היום והמדינה תתבע אישית גם ראשי מפלגות שפעלו ישירות או באמצעות בעלי כוחם במהלך מערכת הבחירות בניגוד לחוק מימון בחירות? (הערכה שלכם? – אף פעם. ואתם צודקים. ככה זה כשנותנים לחתול לשמור על השמנת).

(ראה תשפ"ג)

הפוסט האיחוד שלא שמעתם עליו הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

תורה בציון צד"ק

תנועת נוער נהדרת שהיתה לי הזכות להיות שותפה לה כחניכה ועד כרכזת מחוז, ללא ספק המקום שסלל לי את הדרך לעסוק בחינוך. זה גם המקום שזכיתי להכיר את בעלי איציק – כך שאפשר להגיד שלתנועה יש חלק מבניית הקן הפרטי שלי. אין ספק כי עד היום ישנם חוויות שחוויתי בפעילותי בתורה בציון שבנו את מי שאני היום.

הויתור שלך על המינוי לשרה

זה לא היה ויתור, זאת היתה בחירה בלב שלם, הלב שלי נמצא בירושלים, אני עסוקה בליבת העשיה בעיר ומרגישה מבורכת בכל יום שאני נכנסת לבניין בכיכר ספרא, כאן ההווה שלי וכאן העתיד שלי.

פוליטיקה ארצית

בשמונה השנים האחרונות בירושלים אני כל כולי בירושלים ואני מתכוונת להמשיך את העשייה הציבורית בירושלים. אני מרגישה שיש לי עוד המון מה לתרום ולקדם כאן בעיר לכן כרגע אני לא חושבת שאחליף את המשרד שלי בלשכה בכנסת, אבל כבר למדתי שלחיים של תכניות משל עצמם אז NEVER SAY NEVER.

הפיצול בתוככי המגזר ובהנהגה הרוחנית

עמדותיי המחייבות לחיבור כלל הגוונים של המגזר ידועות, לשם כך התמודדתי לראשות הבית היהודי ועשיתי כל שבידי להביא לחיבורים למפלגה אחת גדולה. הדבר לא צלח, ואני מאמינה עדיין שחייבים להמשיך ולקדם את זה.  אני לא זכיתי. המגזר שלנו הוא המקף המחבר של החברה הישראלית, אך בשנים האחרונות המגזר שלנו גדל מאוד והמקף נמתח והפך מגוון הרבה יותר וכתוצאה מכך נוצרו פיצולים ושיפולים. בסופו של דבר כשאנחנו מגיעים למנגל עם המשפחה המורחבת ביום העצמאות אנחנו מבינים שלכולנו בסיס ערכים משותף גדול מאוד. אני מאמינה שהפיצולים יימאסו ונחזור לראות את המגזר יותר מאוחד בשנים הקרובות.

ירושלים בשבילך

ירושלים בשבילי היא הכל, היא בית, היא בית גידול, היא דתיים, חילונים, חרדים. ממש פסיפס אנושי משמעותי שאין בשום עיר אחרת בארץ ואולי בעולם, היא עיר של התגשמות חזון קיבוץ הגלויות. כל יום עבודה בירושלים לא דומה ליום הקודם, זאת עיר שכל יום מלמדת אותך משהו חדש.

האישה היחידה בהנהלת ירושלים

אף פעם לא הרגשתי יחס שונה בהנהלת העיר בגלל המגדר שלי וגם אני חייבת להודות שאני לא מרגישה שאני מודל לחיקוי. אבל, בכל זאת חשוב לי להעביר מסר לנשים שקוראות שורות אלו: בעבודה קשה, בעקשנות ובמסירות אפשר להגיע לכל תפקיד. אני קוראת לנשים פשוט לא לחשוש להעמיד עצמן לתפקידים בכירים. גם אם זה נראה רחוק או לא מסתדר עם שגרת החיים – לכי על זה ודברים יסתדרו מעצמם. אם את טובה במה שאת עושה יעריכו אותך וסביבת העבודה תתאים את עצמה אלייך.

מול הסיעות החרדיות

אנחנו בקשר מצויין, הרבה מאוד כבוד הדדי, יש לנו הרבה יותר משותף מאשר מפריד. חברי המועצה החרדים עושים שירות מצויין לא רק לציבור שהם מייצגים אלא גם לכל תושבי ירושלים. העבודה איתם היא הוכחה שאפשר לא להסכים על הכל אבל למצוא את ההסכמות ואת המשותף.

כממונה על החינוך – איך מנווטים עם מגוון אוכלוסיות רחב כמו בירושלים?

לכל האוכלוסיות ולכל הילדים בעיר מגיע את החינוך הכי טוב שיש. אני, יחד עם ראש העיר וראשי מינהל החינוך, קמים בבוקר כל יום ומחפשים איך להעשיר ולקדם עוד את מערכת הלימודים ולהבטיח עתיד טוב יותר לכל תלמיד ותלמיד (מדובר כאן על 230,000 תלמידים) ולדבר מצוינות חינוכית. אנחנו עושים הכל כדי לצמצם פערים ולתת הזדמנות שווה לכל תלמיד לפרוח לא משנה מאיזה אוכלוסיה הוא מגיע או באיזה שכונה הוא גר. מערכת החינוך תשפיע על עתידה של העיר. משפחות בוחרות לגור בירושלים בזכות מערכת החינוך שלנו. ובהקפיי הבנייה בעיר הפקטור הזה ישפיע עוד יותר. אנחנו נביא משפחות צעירות עם ילדים ילדי ירושלים.

בשעות הפנאי

אין שעות פנאי, אני עמוסה בטירוף מיום ראשון בבוקר ועד יום חמישי בשעות הקטנות של הלילה. הרגע שאני הכי נהנית ממנו בשבוע מתחיל ביום שישי בבוקר עם הריח של הסירים והחלות בתנור שאני אופה למשפחה, שעות מתוקות עבורי שמסתיימות בשירי השבת בערב שבת יחד עם הילדים ונכדים. זה הכי כיף שבעולם.

הפוסט השבוע בעזרת נשים: חגית משה הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

"התחיינה העצמות האלה"? (יחזקאל לז, ג)

גם אם לרבים נמאס מהפוליטיקה, אין כמעט מצב שבמפגשים חברתיים/משפחתיים בימים אלה הנושא לא עולה על השולחן. קחו משפחה דתית-לאומית טיפוסית וסביר שתמצאו בה מגוון דעות, הצבעות שונות. על (כמעט) כל המנעד. מהליכוד ועד גנץ או לפיד, ובתווך רשימת 'הציונות הדתית'. אבל גם תמצאו לא אחת כאלה שאומרים: "אין לי למי להצביע". בעיקר כאלה שבזרם הדתי-לאומי המרכזי. אלה המתגעגעים למפד"ל של פעם, זו שכל כך אהבנו לצחוק עליה, לבוז לה, וכיום, נוכח מה שהעבירו אותנו 'ממשיכי דרכם', גורמים לנו להתגעגע לימים ההם של בורג, המר וחבריהם ז"ל. נחזור לשולחן שבת. "אין לי למי להצביע" אומר הבן הדתי, שביבי כבר מזמן לא אופציה עבורו, גנץ את לפיד נחשבים שמאל מדי להשקפת עולמו, ואילו סמוטריץ' וחבורתו, שלא לדבר על בן גביר ושות', הם בעיניים שלו קיצוניים, קנאים, ממש ממש לא הוא. ו'ימינה'? מי שנכווה בצוננין נזהר ברותחין. כ"כ אכזבה, וכעת במגמת התפרקות. אל החלל הזה נכנסה השבוע מפלגת 'הבית היהודי'. רבים כבר הספידו אותה (ובכלל זה כותב שורות אלה), וה"זכויות" על כך מוקנות לבנט את שקד, שקיבלו על מגש של כסף את הפלטפורמה הזו ופירקו אותה, אבל לחתיכות. (תוך שהותירו חוב ענק). אבל השבוע, בהנהגת היו"ר חגית משה, סגנית רה"ע ירושלים, התכנס מרכז 'הבית היהודי' ובחר ביוסי ברודני, ראש עיריית גבעת שמואל ב-14 השנים האחרונות להוביל את רשימת 'הבית היהודי' לכנסת ה-25. ברודני, (בוגר מדרשיית נעם, וזו כבר נקודות זכות בעיני…), חי את הפוליטיקה כבר שנים רבות. בצעירותו היה יו"ר צעירי המפד"ל, בהמשך התפקד לליכוד, אבל התמקד בעשייה בגב"ש, ויש לו על כך הרבה קבלות מרשימות. בשביל מה לו כאב הראש הזה, בשביל מה לו להיכנס לשתי הביצות הטובעניות האלה, הן של המפלגה עם המרכז שלה והן לפוליטיקה הארצית כפי שהיא מגעילה כיום? לא ברור. אולי תחושה שמיצה עצמו בגב"ש, אולי החליט לקיים את 'במקום שאין איש – היה איש'. בשיחות עם כאלה שעובדים אתו התרשמתי שברודני הוא איש של מרכז הציונות הדתית. כך הוא מנהל גם את גב"ש כל כך הרבה שנים. חיה ותן לחיות. סבלנות וסובלנות. אז ברודני, הבנו. ומה עם הציבור דלעיל שחש שאין לו עם מי להזדהות במפה הפוליטית? האם עתה, כשהמפד"ל הישנה קמה, לכאורה, בלבוש החדש, יוכלו להזדהות איתה ולחזור הביתה? לענ"ד זה תלוי בשני דברים מרכזיים. האחד- באישים/נשים שירכיבו את 4-5 המקומות הראשונים ברשימה החדשה-ישנה, וכן בעבודת השיווק של 'הבית היהודי' המתחדש. כדי להוציא מהתודעה שלנו את גועל הנפש שהיה שם בעבר הקרוב, יצטרכו לעשות עבודה סיזיפית, חכמה ומבריקה. להראות לנו שהביאו אנשי מעשה, ערכיים, שמוכנים ללכלך ידיהם בשפיר ושוליה עבור הציונות הדתית, אך מתוך סבלנות, סובלנות והכלת אלה הסוברים אחרת. כאלה שיציגו את מרכולתם בלי להכפיש ולזלזל ביריבים פוליטיים. כאלה שידגישו את ה-ו' או המקף המחבר לכלל חלקי העם. כאלה שיבהירו בצורה החדה ביותר היכן הם עומדים בסוגיות דת-מדינה שכה מפלגות את המערכת. גם יצטרכו להבהיר, אבל טוב טוב ובלי לפחד, מה ההבדלים בינם לבין רשימת 'הציונות הדתית' בראשות סמוטריץ'. ככל שיצביעו על הבדלים יותר משמעותיים, כך יש סיכוי שיצליחו להעביר אליהם כאלה שהיו מצביעים לסמוטריץ' כברירת מחדל. האם זה יתקיים? האם יתקיים בנו מדברי הנביא יחזקאל ב'חזון העצמות': "כה אמר אדני ה', לעצמות האלה. הנה אני מביא בכם רוח וחייתם. ונתתי עליכם גידים והעלתי עליכם בשר וקרמתי עליכם עור, ונתתי בכם רוח, וחייתם"?!

אחוזי ההצבעה

גם בשיחות סלון על הבחירות הבעל"ט אין זה נדיר לשמוע משהו כמו: "נמאס לי מהפוליטיקה, אין לי למי להצביע, אני לא מאמין לאף אחד שם, הפעם אני באמת לא מתכוון ללכת להצביע". כך שמעתי במו אוזניי כמה פעמים בשבוע האחרון מפי חברים, כאלה שגילם נע בין 60 ל-70. פשוט, נמאס להם מהכאוס. איבדו אמון בפוליטיקאים מכל הצבעים והגוונים. נוכח הסקרים החוזרים ונשנים עם כמעט שוויון בגושים, ברור שאחוזי ההצבעה עשויים להיות 'שובר שוויון' והם שיכריעו איזה גוש ייקח את הבחירות. לכך נערכות המפלגות, לכך הן יקדישו משאבים רבים לצד הארגוני של יום הבחירות ולהנעת הבוחרים אל הקלפי. כבר היו דברים מעולם, אולם הפעם זה יהיה בולט יותר. הייתי מייעץ לאלה גם לאלה, לחשוב יחד עם פסיכולוגים ומעצבי דעה, איך לגרום למי שאיבד את אמונו במערכת והגיע אל כלל ייאוש, להתגבר. ולו כהוראת שעה. בימין לא מחכים. כבר עובדים. מטה חדש שיפעל להעלאת אחוזי ההצבעה בפריפריה ובמעוזי הימין כדי להביא ניצחון למחנה הלאומי, כבר הוקם ובראשו עומדים שני בולדוזרים; ראש מועצת שומרון יוסי דגן ופעיל הימין צבי סוכות.

מה הסוד שלו?

נוכח סקרים המראים שאיתמר בן גביר הולך ומתחזק במערכת הפוליטית, (סקר בערוץ 13 הראה 13 מנדטים לרשימת 'הציונות הדתית' לו הוא עמד בראשה לעומת 10 מנדטים עם סמוטריץ') רבים, גם בציונות הדתית, חשים מאוד שלא נוח עם העניין הזה. אצלם, בן גביר היה, הווה וכנראה גם יהיה 'פרסונה נון גראטה'. לא עביר. זוכרים לו מה שעשה או מה שיחסו לו בצעירותו, נראה שגם לא אוהבים את השתלחויותיו בכנסת, כשמחפשים סיבות- מוצאים. לעומתם, הכוח שעפ"י כל הסקרים בן גביר צובר והולך מוכיח כי רבים אחרים מעריכים אותו אפילו יותר מפוליטיקאים עם קבלות. מי שבאמת באמת צריך לעשות הרבה חושבים בעניין הזה הוא בצלאל סמוטריץ', עמיתו לרשימת 'הציונות הדתית' והעומד בראשה. לו אני סמוטריץ', הייתי עומד מול המראה ותוהה- איך זה איתמר בן גביר, שהגיע זה מקרוב למערכת הפוליטית כמעט משום מקום, מצליח לקבל הערכה חיובית מרבים כל כך, להתקדם בסקרים אף יותר ממני, סמוטריץ', פוליטיקאי משופשף, שר לשעבר, שגם אלה שאינם מחזיקים ממני לא ייחסו לי מה שהם מייחסים לבן גביר. בעיניים שלי, ההסברים האפשריים הם כדלקמן. סמוטריץ' מדבר (כמעט) אך ורק אל הדתיים/חרדליים. מוכשר מאוד אבל דוגמטי בהתנהלותו. מתמקד הרבה גם בענייני דת-מדינה ותוקף קשה גם פוליטיקאים במגזר כמו בנט, מתן כהנא (להוציא מבתי כנסת, זוכרים?) וכדומה. בן גביר, לעומתו, משדר הרבה יותר פתיחות, חברמניות, מאור פנים, פותח עצמו בגדול גם לחופשיים/ מסורתיים/ מזרחיים כאלה שעניין ארץ ישראל בוער בעצמותיהם, בלי להיכנס לפינות בעייתיות מדי בתחום דת-מדינה. עולה להר הבית מכוח פסק של מורו ורבו הרב דב ליאור אך חולק הרבה כבוד גם לרבנים האוסרים זאת. בן גביר שומר על הרבה יותר 'פאסון' מסמוטריץ' גם כשהוא מבקר פוליטיקאים מהימין הרך והמרכז, ועיקר הצעקות שלו הם על ח"כים ערביים, וזה עובר מצוין במצלמות. בן גביר גם מרבה להופיע בערוצי הטלוויזיה השונים ועובר מסך מעולה. רבים מהעיתונאים שבעבר סלדו ממנו הפכו ל'סחבקים' אתו, וזה בהחלט נראה על המסכים ודרכם עובר אל הציבור. כידוע, בן גביר וסמוטריץ' בכאסח כבר למעלה משבועיים בסוגיית הרשימה לכנסת. נכון להיום הם שתי מפלגות שונות שרצו ברשימה אחת. זוכרים? 'עוצמה יהודית' של בן גביר ורשימת 'הציונות הדתית' של סמוטריץ'. זו האחרונה נמצאת כבר כמה שבועות במפקד לקראת פריימריז, בעוד 'עוצמה יהודית' עושה מפקד משלה. בן גביר הכריז כי אין לו בעיה עם זה שסמוטריץ' יוביל את הרשימה המשותפת אך דורש ריצ'-רץ', כלומר, אחד לי-אחד לך, אחד לי-אחד לך ברשימה. סמוטריץ', מסרב. הריב ביניהם עבר למדיה. דרכה הם דיברו. אפילו לא החליפו טלפונים. רק ביום שלישי השבוע הם נפגשו, סוף סוף. נכון לעכשיו אני לא יודע מה יצא שם, אבל בתחושת בטן, בסוף בסוף, הם ירוצו ברשימה אחת. אולי יבחרו איזה שלושה רבנים שיכריעו בוויכוח, אבל סביר ששניהם מבינים שטובת הימין היא שירוצו ביחד. ואפרופו זה, גם אנשי נתניהו לוחצים על השניים להתאחד בעגלא ובזמן קריב.

‏הפשיעה הערבית

בתקופת בחירות, כשהרשת סוערת, קצת קשה לדבר עובדות במנוטרל מהזירה הפוליטית, אבל כזה בדיוק הוא הקטע הזה. המאבק בפשיעה הערבית, עליו הכריזה הממשלה היוצאת, מניב פירות לא רעים. נכון, עדיין הפשיעה שם, ובכלל זה רציחות, היא מכה שלא כתובה בתורה, אבל שורו הביטו וראו את הנתונים הבאים, ותשפטו בעצמכם אם משהו לא זז שם, לחיוב. ובכן, במסגרת המאבק בפשיעה בחברה הערבית: בחצי השנה האחרונה נעצרו ברחבי הארץ 3,871 חשודים בעבירות אמצעי לחימה, נתפסו אלפי נשקים והוגשו 1,153 כתבי אישום בגין עבירות נשק, כולל ירי. ‏בתקופה המדוברת נתפסו יותר מ-770 אקדחים, יותר מ-350 רובים ו-100 תתי מקלע, אלפי פריטי תחמושת, מאות רימונים, חלקי נשק, חומרי נפץ וחבלה. מתחילת המבצע פעלו הכוחות נגד 717 יעדים, שהוגדרו מחוללי פשיעה מרכזיים. הוגשו כתבי אישום נגד 310 מיעדי המבצע ו-285 נאשמים נעצרו עד לתום ההליכים. אז נכון שזה טיפה בים ויש עוד המון מה לעשות שם, אבל כשמגיע, מותר גם לפרגן למשטרה, לשב"כ ואפילו לדרגים הפוליטיים שמנחים מלמעלה.

שערוריה, לא פחות

לפי דוח רשמי של מערך הגיור הממלכתי במשרד ראש הממשלה, 228 מתגיירים שסיימו את הליך הגיור כולו בשנים 2017-2021 טרם קיבלו לידיהם תעודת המרת דת מסיבות שונות, אף שהשלימו את ההליך כולו לפני זמן רב, ועמדו בכל הדרישות. כך חשף העיתונאי קובי נחשוני בynet  וב'ידיעות אחרונות'. המשמעות- המדינה, שבאי כוחה העבירו אותם את הליך הגיור, טרם מכירה ביהדותם, כך שהם אינם מוכרים על ידי רשויות המדינה לרישום נישואים ברבנות, לצורכי רישום אזרחי ואף לעניינים דתיים. כתוצאה מכך, גם ילדיהן של מתגיירות שנולדו לאחר הצטרפותן לעם היהודי והיו אמורים להירשם כבני דתן החדשה – אינם מוכרים ככאלה, ולכאורה יידרשו לעבור גיור בעצמם. נחשוני הוסיף כי ל-228 גרים אלה מצטרפים, על פי הערכה, עוד מאות תעודות המעוכבות מאז תחילת השנה בגלל סירובו של הרב הראשי לישראל, דוד לאו, לחתום עליהן, כהבעת אי-אמון ברב בניה ברונר, ראש מערך הגיור שהממשלה מינתה בניגוד לדעתו. (רה"מ לפיד האריך השבוע את המינוי). תגובת מערך הגיור: "מערך הגיור עובר בשנה האחרונה תהליך של דיגיטציה לטובת שיפור השירות לאזרח. הנתונים שהועברו הם תוצאה של סנכרון בין המערכת הישנה למערכת הממוחשבת החדשה, וייתכנו בהם אי דיוקים. לאחר בדיקה מעמיקה כבר נמצא כי בשנת 2021 נותרו 85 תיקים שבהם לא הונפקה תעודה. מערך הגיור יפעל לצמצם את כמות המקרים שבהם יש עיכוב מסיבה כלשהי בהנפקת התעודה בתום תהליך הגיור".

ידיעות בקצרה

• ראש הממשלה יאיר לפיד האריך בשבוע שעבר בפעם השלישית את מינויו של הרב בניהו ברונר, ממלא מקום יו"ר מערך הגיור, שהרב הראשי דוד לאו מעכב חתימה על תעודות גיור בגלל מינוי זה שעשה מתן כהנא בתפקידו אז כשר לשירותי דת.
• עד כמה צרות העין או הקנאות יכולה להגיע? שדולת הנשים תובעת את המשטרה בטענה למדיניות מפלה נגד נשים בתוכנית "מאמינים במשטרה", שנועדה לשלב בוגרי ישיבות במשטרה באמצעות הכשרה נפרדת בליווי של הרב הראשי של המשטרה הרב ברכיהו. כך דיווח נתנאל גאמס ב'דה מרקר'. מה שעושים, לא טוב. לומדים תורה ולא מתגייסים- לא טוב. מתגייסים לצבא ו/או למשטרה- גם לא טוב. מה, לכל הרוחות, איכפת לכן שיעשו לישיבניקס האלה הכשרה נפרדת לתפקיד שוטר? לא ברור לכן שיש להשלים להם חומרים שצעיר שלמד במסגרות 'רגילות' כבר צבר? ומה אם הם צריכים אווירה קצת אחרת בהכשרה? תגידו, השתגעתן? עד כדי כך השנאה מעבירה אתכן על דעתכן? וואלה, אשמח לכל חרדי מוכשר שיצטרף למשטרה ולכל ארגון ממלכתי אחר. זה נהנה וזה נהנה.
• הוד השרון הודיעה על הצטרפותה למערך התחבורה הציבורית בשבת "נעים בסופ"ש", החל מיום שישי הבא. כזכור, בת"א העניין הזה לא כ"כ תפס, כלכלית.
• פעם, וזה היה מזמן, חברת 'משהב' (בעבר- משכנות) בנתה שיכונים לציבור הדתי לאומי. מזמן מזמן (לפני כ-60 שנה) אף היו מעין 'ועדות קבלה' מי זכאי לרכוש דירה שם (רק מפד"לניקים, כמובן). העניין הזה נגמר, לא רק בגלל שיותר ויותר משפחות צעירות דתיות אינן מחפשות לגור ב'גטו' (חוץ מאלה שהולכות ליישובים מגזריים ביו"ש, כמובן), אלא גם בגלל פסיקות של בית המשפט, שזו אפליה ואסור לעשות כן. בעיריית ת"א עשו עצמם לא מכירים את זה והיקצו כמות נכבדה של יח"ד ביפו להגרלה בין ילדים לתושבי המקום ערבים בלבד. אופס, אפליה? בעירייה ניסו להסביר שזה כדי לתקן אפליות הפוכות קודמות וכן שאין לצעירים הערבים תושבי יפו היכן להתגורר. אז היו שעתרו לבית המשפט והשבוע בית משפט המחוזי בת"א ביטל את ההגרלה לדיור מוזל ביפו שיועד לערבים בלבד. השופט ורדי יצא בביקורת חריפה נגד המדינה על שהסתירה שהמכרז יועד לערבים, ויצא חוצץ גם נגד היועמ"ש שהתעלמה מהוראת ביהמ"ש לנמק חוקיות העניין. השופט כותב שנציגי המדינה הציגו לביהמ"ש עובדות לא נכונות. אז מי אמר ש(כל) השופטים שמאלנים ומקדמים אג'נדות שמאלניות?
• בית המשפט העליון פסק נגד הנחיות התורניות של בית חולים לניאדו בנתניה וקבע שבית החולים אינו רשאי לסרב לערוך הפרייה באשה בגלל שהיא איננה נשואה, זאת בניגוד לתקנון לניאדו, שכזכור הוקם על ידי האדמו"ר מצאנז זצוק"ל. בעיניים שלי- מכיוון שלא רחוק מנתניה יש עוד שני בתי חולים לפחות שיכולים לתת את ה'שירות' הזה, נכון היה לו בית משפט היה מכבד את הצביון המאוד מיוחד ומאוד ייחודי של לניאדו, ושולח את העותרת לבתי חולים סמוך. זאת, כאמור, כשיש אלטרנטיבה אחרת ושלא מדובר בטיפול דחוף, מציל חיים או קרוב לכך. אינני מכיר את העותרת אך לא אתפלא אם גם כאן מדובר בניסיון הטרלה ואיתגור.

(מטות תשפ"ב)

הפוסט יש לכם למי להצביע? הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.