ארכיון טבילת כלים - שבתון - השבועון לציבור הדתי https://shabaton1.co.il/?tag=טבילת-כלים Tue, 11 Jul 2023 09:19:42 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.7.1 https://shabaton1.co.il/wp-content/uploads/2019/12/shabaton-logo-150x150.jpg ארכיון טבילת כלים - שבתון - השבועון לציבור הדתי https://shabaton1.co.il/?tag=טבילת-כלים 32 32 מה היו נוהגים יהודי אתיופיה בנוגע להטבלת כלים? https://shabaton1.co.il/?p=33420 https://shabaton1.co.il/?p=33420#respond Wed, 12 Jul 2023 07:09:26 +0000 https://shabaton1.co.il/?p=33420 מפעם לפעם אני שומע מרבנים גדולים התבטאויות חריפות, מלאות שנאה נגד כל מיני קבוצות, אבל בעיקר נגד בני אדם. אפשר לשמוע למשל משפטים כמו "הרפורמים יותר גרועים מהנוצרים", או "הלהט"בים סוטים", ולכן "חובה וצריך לשנוא משום שאנו קנאים" ו"י1ש להילחם נגד מהרסים". נראה שהעיקרון המנחה של השיח היום בעולם הוא שהעולם מחולק ל"טובים" ו"רעים". כיצד […]

הפוסט מה היו נוהגים יהודי אתיופיה בנוגע להטבלת כלים? הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

]]>

מפעם לפעם אני שומע מרבנים גדולים התבטאויות חריפות, מלאות שנאה נגד כל מיני קבוצות, אבל בעיקר נגד בני אדם. אפשר לשמוע למשל משפטים כמו "הרפורמים יותר גרועים מהנוצרים", או "הלהט"בים סוטים", ולכן "חובה וצריך לשנוא משום שאנו קנאים" ו"י1ש להילחם נגד מהרסים". נראה שהעיקרון המנחה של השיח היום בעולם הוא שהעולם מחולק ל"טובים" ו"רעים". כיצד רבנים, ובכלל, מנהיגים שהיינו מצפים מהם שלא יחלו דבריהם וכל היוצא מפיהם ייעשה מגיעים לרמה שכזאת? האם רבנים לא מבינים את ההרס שיש בדיבור? אסור לנו להקל ראש בעניין זה. לדיבור יש השלכות. איך כל זה קשור לחובת טבילת כלים חדשים מגוי במקווה? יש מספר יסודות חשובים הקיימים עדיין בתרבות הדתית של יהודי אתיופיה שיכולים להפוך לאנטיביוטיקה לשיח זה.

במלחמת ישראל במדין בני ישראל מנצחים ויוצאים עם שלל רב. בעניין השלל נאמר "אך את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת. כל דבר אשר יבא באש תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא וכל אשר לא יבא באש תעבירו במים" (במדבר לא:כא-כג). חכמי הגמרא למדו שבכלי אוכל שהיו בשימוש של גוי מותר להשתמש על ידי הכשרת כלים וכלי חדש צריך לטהר באמצעות טבילתו במקווה. האם טבילת כלים חדשים במקווה היא מהתורה או מדרבנן? האם החובה להטביל כלים חדשים היא רק בכלים שמשתמשים בהם לאוכל? מאיזה חומרים עשויים הכלים שיש להטביל? בהלכה הרבנית המסקנה לכל השאלות הללו היא "כלי מתכת, המוזכרים בפרשת מדין, חייבים בטבילה (לדעת רוב הפוסקים – מהתורה), ואילו כלי עץ, אבן או חרס – פטורים מטבילה. כלי זכוכית חייבים בטבילה מדרבנן, ומברכים על הטבלתם. כלי פלסטיק – אינם חייבים בטבילה, ויש הנוהגים להטבילם בלא ברכה, במיוחד כשאין טרחה מיוחדת בדבר".

מה היה המנהג בהלכה האתיופית? שאלתי את כהין אלאס סמאי, והקס ענה לי כך: "היו עסקים בין יהודים לגויים ולא היה כל איסור לעסוק לעשות עסקים איתם. אבל הקפדנו על דבר אחד – על טומאה וטהרה. אם במהלך היום יהודי היה במגע עם גוי, לפני החזרה לכפר היהודי, נהג לטבול. אז וודאי שאם יהודי קונה כלים חדשים מהגוי צריך להטבילם. אצלנו אין חלוקה בין כלי מתכת לכלי עץ, בין כלי זכוכית לכלי חרב או אבן, כולם צריכים טבילה".

דבריו של הקס מתקבלים על הדעת לאור מנהגם המקפיד בכל דיני טומאה וטהרה. יהודי אתיופיה נמנעו ממגע עם כל מה שנחשב טמא. כפרי היהודים באתיופיה מוקמו בסמוך למקורות מים ומנהגי הטבילה התכופים היו כה בולטים עד שאחד מכינויי הקבוצה בפי שכניהם נגע לריח המים האופייני לגופם. ההקפדה על דיני טהרה שימשה גם אמצעי לשמירה על בני הקהילה מפני היטמעות בקרב שכניהם הלא יהודים, והבטיחה את ייחודם ואת היבדלותם. דיני טומאה וטהרה נוגעים לכמה היבטים – אחד מהם הוא המגע היומיומי עם הלא יהודים, מי שבא במגע עם גוי נהג לפני חזרתו לכפר לטבול בנהר. הסיבה שיהודי אתיופיה נוהגים להטביל את כל הכלים שנרכשו מגוי היא מדין טומאה וטהרה. לפי זה, מה הטעם לדרישה של התורה להטביל את הכלים? אם הטעם לטבילה הוא מדין טומאה וטהרה, אז אין מקום להבחין בין סוגי הכלים. נראה שהתורה מצווה להטביל דווקא את שלל כלי המתכת ממדיין מסיבות של טומאה וטהרה אבל בעיקר משום שכליי המתכת הללו שימשו בעבר ככליי רצח, נדבקה בהם לכלוכית של אכזריות. התורה מבקשת מאיתנו להטביל את הכלים הללו ובכך להעביר כל זוהמה של אכזריות שנדבקה בהם. טעם זה לא שייך בפלסטיק או בעץ. לפי זה, אקט טבילת כלים חדשים שנרכשים מגוי מחנך אותנו להיות פחות אכזריים. האכזריות איננה רק באלימות פיזית אלא גם באלימות מילולית. אולי זה הטעם מדוע נוהגים להקל שלא להטביל כלים חשמליים שכן דיני טומאה וטהרה כבר לא נוהגים היום ומה גם, כפי שאמר לי מורי הרב יעקב מדן, הגויים של היום אינם כמו הגויים של פעם. במקרים רבים הגויים אף עולים על היהודים מהבחינה המוסרית.

עם כל ההקפדה על טומאה וטהרה, באתיופיה לא היה שיח של 'אתם ואנחנו'. לא נמנענו לשבת זה עם זה, כל אחד שמר על הייחודיות שלו ללא כל פחד מהשונות של האחר. הבסיס לכך הוא אמון הדדי, ובעיקר ערך השוויון שעומד בבסיס התפיסה התיאולוגית של 'ביתא ישראל', שלפני הא-ל כולם שווים. הייתה להם את ההבנה שלמילים היוצאות מפינו יש השלכות מרחיקות לכת על חיינו ועל חיי אחרים ללא כל קשר לצבע עורם, דתם ועמדותיהם הפוליטיות.

בכל פעם שאנו מטבילים את הכלים החדשים שנרכשים מגוי יש לזכור שיותר משאנו צריכים להטביל את הכלים אנו צריכים להטביל את הלב ולנקות את הפה מהאלימות המילולית ומהמילים הפוגעניות שאנו מוציאים ממנו.

(מטות מסעי תשפ"ג)

הפוסט מה היו נוהגים יהודי אתיופיה בנוגע להטבלת כלים? הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

]]>
https://shabaton1.co.il/?feed=rss2&p=33420 0
האם צריך להטביל כלי חשמלי? https://shabaton1.co.il/?p=26585 https://shabaton1.co.il/?p=26585#respond Sun, 17 Jul 2022 10:56:31 +0000 https://shabaton1.co.il/?p=26585 בפרשת השבוע כותבת התורה על הכשרת כלי מדין, ומפסוקים אלו לומדת הגמרא שחובה להטביל כלים שניקנו מגוי. נעסוק השבוע בדיני טבילת כלים ובשאלה האם צריך להטביל כלים חשמליים. כפי שנראה, ענין זה תלוי במחלוקת אילו כלים חייבים בטבילה, והאם העובדה שהכלי מחובר לקרקע (באמצעות החשמל), מהווה סברא להקל. כלי סעודה כפי שכותבת הגמרא במסכת עבודה […]

הפוסט האם צריך להטביל כלי חשמלי? הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

]]>

בפרשת השבוע כותבת התורה על הכשרת כלי מדין, ומפסוקים אלו לומדת הגמרא שחובה להטביל כלים שניקנו מגוי. נעסוק השבוע בדיני טבילת כלים ובשאלה האם צריך להטביל כלים חשמליים. כפי שנראה, ענין זה תלוי במחלוקת אילו כלים חייבים בטבילה, והאם העובדה שהכלי מחובר לקרקע (באמצעות החשמל), מהווה סברא להקל.

כלי סעודה

כפי שכותבת הגמרא במסכת עבודה זרה, לא טובלים כלים הנקנים מגוי בגלל שבלוע בהם מאכל אסור, אלא בגלל גזירת הכתוב. אף על פי כן, רק כלי סעודה חייבים בטבילה, כיוון שכתוב בפסוק "כל אשר יבוא באש", ובדרך כלל כלי סעודה הם אלו שבאים באש. בנוסף לכך שהכלי צריך לשמש לצורך סעודה, הוא כמובן צריך להיות מוגדר כ'כלי'. כיצד להגדיר כלי? נחלקו האחרונים:

א. הפתחי תשובה (יו"ד קכ, ו) הביא דברי השו"ת שב יעקב שסבר, שיש להשוות בין דיני כלים הקשורים לטומאה וטהרה, לדיני כלים בענין טבילתם. משום כך לשיטתם, כשם שהעושה כלי על מנת לחברו לקרקע אין הכלי מקבל טומאה, כיוון שהוא אינו נחשב כלי – הוא הדין שכלי העשוי להתחבר לקרקע אינו חייב בטבילה, וכן פסק החכמת אדם.

ב. החתם סופר (יו"ד קכ) והמשנה הלכות (ט, קסב) חלקו על דבריהם וסברו, שאין להשוות בין כלים לענייני טומאה וטהרה, לבין כלים לעניין טבילה. בדיני טומאה וטהרה, כלי שמחובר לקרקע אינו נחשב כלי ולכן אינו מקבל טומאה. טבילת כלים לעומת זאת, ייסודה בגזירת הכתוב, ומשום כך גם כלים המחוברים לקרקע חייבים בטבילה.

כלי חשמלי

א. לאור סברת החכמת אדם שכלי המחובר לקרקע פטור מטבילה, טען החלקת יעקב (יו"ד מא) שגם כלים חשמליים נחשבים מחוברים לקרקע (שהרי הם מחוברים לחשמל, שקבוע לבית המחובר לקרקע), ולכן יש לפטור אותם מטבילה למרות שלעיתים משתמשים בהם גם כשהם לא מחוברים, וכך פסק הרב רבינוביץ' (שיח נחום מט, אם כי מטעם אחר). ובלשון החלקת יעקב:

"אכן לפי עניות דעתי, יש היתר ברור להשתמש אף בלא טבילה, לפי המבואר בתשובת שב יעקב סי' ל"א בקדרה של נחושת הקבועה בתנור בית החורף שנוהגין שאין צריך טבילה ונתן טעם למנהג כיון שקובעין אותו בתנור והתנור קבוע בקרקע ולא נעשה לכתחילה להשתמש בהם אלא במחובר בקרקע ואין מטמאים בשום טומאה".

ב. המנחת יצחק (ה, קכו) האגרות משה (ג, כד) ושבט הלוי (ב, נז) חלקו וסברו שיש להטביל כלים חשמליים, והסיבה לכך כפולה. ראשית על בסיס החתם סופר שסובר שחיבור לקרקע אינו פוטר את הכלי מטבילה. שנית, גם אם נפסוק כשו"ת שב יעקב שכלי שמחובר לקרקע פטור מטבילה – הרי שחוט החשמל אינו מחשיב את הכלי כמחובר לקרקע.

הלכה למעשה

יוצא שלדעת פוסקים רבים יש להטביל כלים חשמליים. הבעיה בכלים אלו, שרבים חוששים (אם כי לא בהכרח בצדק) שאם יטבילו אותם הם יינזקו, או שכאשר יחברו אותם לתקע יווצר קצר חשמלי בגלל המים. משום כך ניסו למצוא היתרים ופתרונות, על מנת לפטור את אותם כלים מטבילה:

א. פירוק והרכבה: פתרון ראשון והפשוט ביותר הוא, שיהודי יפרק את הכלי ויחבר אותו מחדש. באופן זה כפי שכותבת המשנה במסכת כלים, הכלי נחשב כמפורק ובטל מהיות כלי, וכאשר מחברים אותו מחדש הוא נעשה על ידי יהודי ופטור מטבילה. יש להוסיף, שפירוק של בורג קטן אינו מועיל, מכיוון שצריך שהכלי לא ייחשב יותר ככלי.

ב. נתינה לגוי: אפשרות נוספת היא לתת את הכלי במתנה לגוי. הגמרא במסכת ביצה (יז ע"ב) אוסרת לטבול כלים בשבת. לפי  הרמב"ם כי יש חשש שמא יסחטו את הכלי וכדומה – חששות שבכלים שלנו שאין אפשרות לסוחטם אינם רלוונטים. הרא"ש לעומת זאת אסר לטבול כלי בשבת, כיוון שפעולה זו מאפשרת לאכול בכלי, ויש בכך מעין תיקון כלי האסור בשבת.

להלכה השולחן ערוך (שכג, ז) פסק כטעם הרמב"ם ומשום כך לא תהיה מניעה לטבול את הכלים בזמנינו בשבת (והרמ"א חלק ואסר). אמנם, בגלל דברי הרא"ש, המליץ לתת את הכלי במתנה לגוי ובאופן זה לפטור את הכלי מטבילה, שכן רק כלי השייך לישראל חייב בטבילה. הוא הדין בכלי חשמלי, ניתן לתת אותו במתנה לגוי, לשאול אותו ממנו בחזרה וכך הכלי יפטר מטבילה.

(מטות תשפ"ב)

 

הפוסט האם צריך להטביל כלי חשמלי? הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

]]>
https://shabaton1.co.il/?feed=rss2&p=26585 0