תארו לכם את הסיטואציה הבאה: מגיפה קשה פושטת בעם ישראל, מפילה חללים רבים וכולם בפאניקה. לאור המצב, מכנסים ראש הממשלה ושר הבריאות מסיבת עיתונאים דחופה, בה הם מודיעים לעם ישראל שהדרך היחידה לעצור את המגיפה היא להרוג את מי שבגינו פרצה. נשמע לכם הגיוני? אולי אפילו דמיוני. אבל כך פחות או יותר (אולי בלי מסיבת העיתונאים…) התמודדו בתקופת התנ"ך עם מגיפות שפרצו בעם ישראל והפילו חללים רבים. עם זאת, ה'חיסון' הכי יעיל לחיסול המגיפות אז, ואולי גם בזמן הזה, יש שיגידו, הוא בתפילה לבורא עולם והתחזקות באמונה.

בימים בהם מושגים כמו 'בידוד', 'אזהרת מסע' וכדומה, השתלטו על סדר היום העולמי ובכלל זה שלנו כאן, נעצור לרגע את השעון, ונבדוק כיצד בתקופות קדומות התמודדו עם מגיפות.

כידוע, מגיפות, חלקן קטלניות, הן "חלק מהחיים", לא מהיום. כבר בתנ"ך מוזכרות מגיפות שפרצו בקרב העם. בדרך כלל, הן היו קשורות לחטאים שביצעו יחידים או רבים. במילים אחרות: המגיפה היתה עונש על חטאים.

כך, בספר במדבר (כ"ה, ז') : "…וירא פנחס בן אלעזר הכהן ויקם מתוך העדה ויקח רומח בידו. ויבא אחר איש ישראל אל הקבה וידקור את שניהם, את איש ישראל ואת האישה אל קבתה ותיעצר המגפה מעל בני ישראל. ויהיו המתים במגפה ארבעה ועשרים אלף".

בסיום אותה פרשה מתואר חטא בעל פעור: בני ישראל חוטאים בקשרים לא רצויים עם בנות מואב ואף משתחווים לאלוהי מואב. בעקבות כך פורצת מגפה בעם. פנחס מקנא לאלוקים ודוקר ברומח מנהיג ישראלי שזנה עם מדיינית לעיני העם, ובעקבות כך נעצרת המגפה, בה מצאו את מותם 24 אלף בני אדם. הדרך לעצור את המגיפה- חיסול מי שאחראי להתפרצותה.

כמה פרשות קודם לכן (פרק ט"ז, י"א) מתואר: "…ויאמר משה אל אהרון קח את המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת והולך מהרה אל העדה וכפר עליהם כי יצא הקצף מלפני ה' החל הנגף. ויקח אהרון כאשר דיבר משה וירץ אל תוך הקהל והנה החל הנגף בעם ויתן את הקטרת ויכפר על העם. ויעמוד בין המתים ובין החיים ותיעצר המגפה. ויהיו המתים במגפה ארבעה עשר אלף ושבע מאוד בלבד המתים על דבר קרח. וישב אהרון אל משה אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה".

בעקבות המחלוקת שפרצה בין קורח ואנשיו לבין משה רבינו ואהרון, בני ישראל ממשיכים להתלונן למשה ואהרון וטוענים: "אתם המיתם את עם ה'". בתגובה פורצת מגפה בעם. אהרון עוצר אותה על ידי הקטרת קטורת סמים. הפעם הדרך לעצור את המגיפה הייתה הקטרת קטורת ולא הרג…

המגיפה אולי הכי מפורסמת בתולדות העם היהודי היא זו שהרגה 24 אלף מתלמידיו של רבי עקיבא מהעיר גבת ועד לאנטיפרס, מפני שלא נהגו כבוד זה בזה. על פי התלמוד הם מתו ממחלה בשם 'אסכרה' – מחלה בדרכי הנשימה המזוהה כיום עם מחלת הדיפתריה. כיום, בעקבות התפרצות נגיף הקורונה, רבים מדברים על החשש מקריסה כלכלית ומשבר כלכלי עולמי. גם אז, בעקבות מותם של 24 אלף תלמידי רבי עקיבא, ההלוויות ההמוניות שיבשו את מהלך החיים בארץ ישראל, גרמו לכמעט אסון כלכלי, ולכן נקבע כי ההלוויות ייערכו רק לאחר שקיעת החמה בתום יום העבודה.

מגיפה אחרת; בספר שמואל א' (פרק ד') מגיע רץ לבשר לעלי הכהן על תוצאות המלחמה, ובאותה נשימה גם מודיע לו על מגיפה שפרצה בעקבות ההתנהגות הקלוקלת של בניו. "ויען המבשר ויאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגפה גדולה פרצה בעם וגם שני בניך מתו חפני ופנחס וארון האלוקים נלקחה…".

איש האלוקים הודיע לעלי שכעונש על חטא בניו ייענשו כל צאצאיו, ואף אחד מהם לא יזכה להגיע לזקנה. הסימן שנתן לו שהנבואה תתקיים היא ששני בניו ימותו באותו יום במגיפה, מה שאכן קרה…

המקובל הרב יצחק בצרי חשף השבוע, בעקבות נגיף הקורונה, קמע שכתב סבו בתקופת מגיפת הכולרה שפרצה בבגדד לאחר שיטפונות רבים בנהר החידקל

70 אלף מתו במגיפה מדן ועד באר-שבע

עוד מגיפות בתקופת התנ"ך, ניתן למצוא מהתיאור בספר שמואל ב' (פרק כ"ד פסוק ט"ו): "..ויתן ה' דבר בישראל, מהבוקר ועד עת מועד, וימת מן העם  מדן ועד באר שבע שבעים אלף איש, וישלח ידו המלאך בירושלים, לשחתה, וינחם ה' אל הרעה, ויאמר למלאך המשחית בעם- רב עתה הרף ידך ומלאך ה' היה עם גרן הארונה היבסי… ויאמר דוד אל ה' בראותו את המלאך מכה בעם, ויאמר הנה אנוכי חטאתי ואנכי העויתי, ואלה הצאן, מה עשו, תהי נא ידך בי ובבית אבי…".

להתכונן למגיפה בזמן מלחמת גוג ומגוג

עוד מגיפה מתוארת בספר שמואל ב' (פרק י"ז, פס' ט') בעקבות רצונו של אבשלום לרצוח את דוד המלך והיותו של עם ישראל מצוי במלחמה, ואז פרצה מגיפה קשה. "…הנה עתה הוא נחבא באחת הפחתים או באחד המקומות, והיה כנפול בהם בתחילה, ושמע השומע ואמר- הייתה מגיפה בעם אש אחרי אבשלום…".

בספר זכריה מתאר הנביא את המגיפה שתהיה לעתיד לבוא, בזמן מלחמת גוג ומגוג. ".. וכן תהיה  מגפת הסוס, הפרד, הגמל והחמור, וכל הבהמה אשר יהיה במחנות ההמה- כמגפה …והיה אשר לא יעלה מאת משפחות הארץ אל ירושלים להשתחות למלך ה' צבאות- ולא עליהם- יהיה הגשם…".

הרב בצרי: "אנו פונים לסינים ולשאר אומות העולם, אתם אנשים טובים, צר לנו שאתם משתחווים לאלים ולעבודה זרה, בואו ותקראו לבורא עולם, א-ל אחד. תברכו את השם יתברך, כמו העם היהודי שהוא אור לגויים, וככה תזכו וכולנו נזכה- להינצל מהמגיפה"

 

איך התמודדו בבגדד עם המגיפה?

המקובל הרב יהודה פתייה זצ"ל, בספרו 'בית לחם יהודה', מתאר את מגיפת הכולירה שפרצה בבגדד, לפני יותר ממאה שנה: "בשנת תרע"ה צפו מי נהר החידקל מרוב הגשם, ושטפו ועברו תוך העיר, היו ישנים בלילה והייתה צעקה גדולה. הרבה אנשים לא קמו משנתם, מתו בבתים שלהם, אח"כ בא הדבר, מלא אוויר הרקיע פרעושים, ונלווה עימהם מכה בצרות ויוקר השערים" (יוקר המחייה).

נכדו, המקובל הרב יצחק בצרי, בנו של ראש ישיבת 'השלום' המקובל הרב דוד בצרי, חשף השבוע, בעקבות התגברות התפשטות נגיף הקורונה, קמע שכתב סבו בתקופת מגיפת הכולרה שפרצה בבגדד לאחר שיטפונות רבים בנהר החידקל. לדברי הרב בצרי, המקובל כתב אותו "כדי שכל אחד יוכל להדפיס אותו ולהינצל מהמגיפה".

מה עשה סבך לעצור את המגיפה ההיא בבגדד ?

הרב בצרי: "הוא חיזק את לימוד הקבלה באותה תקופה וככה המגיפה נעצרה".

מה המשותף לכל אותן מגיפות לאורך הדורות והאם אתה מוצא ביניהן קשר למגיפות שפורצות בתקופתנו?

הרב בצרי: "כל הגזירות שבאות בעולם של דבר וחרב, כלומר מלחמות ומחלות, נובעות בגלל חוסר אמונה של אנשים בקב"ה. על פי המסורת, כדי לסלק את ה'סיטרא אחרא' (מלאך המוות), קיבל משה רבינו את סגולת פיטום הקטורת שהיא מסוגלת לסלק את המוות מהעולם. אחרי זה דוד המלך, שבתקופתו אירוע כמה מהמגיפות הגדולות בעם ישראל, תיקן תקנה שיברכו את הקב"ה, כי הברכה שמברכים את הקב"ה, משפיעה שפע על העולם. בדורות הקודמים היו חטאים והיו עונשים והיו מגיפות וצרות, אבל העם ידע אז שכדי להינצל מאותן מגיפות ומקרי מוות, עליו להתחזק באמונה ובתפילה לקב"ה. כיום אני שומע שעולם המדע מחפש פתרונות לחיסון נגד הקורונה ושאר נגיפים ומגיפות, אבל הפתרון האמיתי מצוי במה שקיבלנו מאבותינו בדורות ההם. רק על ידי חיזוק האמונה והתפילה, ייפסקו כל אותן מגיפות שקמות ולובשות צורות ושמות חדשים אבל במהותן הן אותו הדבר- עונש על חוסר אמונה.. ברגע שאין השראת השכינה בעולם, יש מוות ומחלות ומגיפות. הדרך להחזיר את השכינה היא רק בכוח התפילה והזעקה, פחות במעבדות הכי מתקדמות בעולם…".

מה יחסך לנחיית משרד הבריאות לציבור להימנע מלצאת לחו"ל בתקופה הזו?

הרב בצרי: בהחלט יש לציית. בספרי 'שיח יצחק' על מסכת יבמות כתבתי, שאין היתר בשום אופן לקחת סיכון ולנסוע למקומות שבהם יש אזהרה מפורשת להגיע אליהן, ועדיף לברוח מעיר שמשתוללת בה מגיפה. אין בכך אפילו שמץ של חיסרון באמונה בה'. בתלמוד מופיע (בבא קמא דף ס' עמוד ב'), כי רבא היה סוגר את חלונות ביתו בשעת המגיפה".

בין סין לישראל

ולקורונה. יש הטוענים כי מקור נגיף הקורונה ב'לוחמה ביולוגית', אחרים סבורים כי מקורו בעטלפים, אבל יש מי שמצא קשר בין מגיפת ה'קורונה' לכתוב בספר יחזקאל, פרק ל' פסוק ט"ו: "…ושפכתי חמתי על סין מעוז מצרים, והכרתי את המון- נא". על פי ההסבר ה'אקטואלי' של מי שמצא את הקשר… "הקב"ה משלם לכל עם כגמולו… סין רצו להשתלט על העולם ונגעו לקב"ה בארץ הקודש, קנו את נמל אשדוד, חיפה, תנובה ועוד… אזי הקב"ה מבודד את סין, מפרק את כלכלתה ומתים בה המונים במגיפה. מידה כנגד מידה לא פסקה מעולם..". על פי אותו "הסבר" שמצאתי באינטרנט, "הקב"ה מדבר אל עם ישראל דרך סין, לעשות תשובה". אם תרצו קצת גימטרייה: "על סין מעוז מצרים= 713, תשובה= 713; "סין מעוז מצרים= 613= תרי"ג". שיהיה…

הרב בצרי, מקובל עליך ההסבר הזה?

הרב בצרי: "אני שב ואומר, ה'חיסון' האמיתי הוא רק על ידי התחזקות ואמירת מאה ברכות בכל יום. ידוע שדוד המלך תיקן לברך מאה ברכות ביום בגלל מגיפה שהייתה אז בארץ ישראל. מאה ברכות מבטלות את המגיפה. התפקיד שלנו כיהודים הוא להתפלל על העולם כולו".

מאה ברכות בכל יום והמגיפה נעצרת?

הרב בצרי: "כמו שאנחנו מזכירים ומבקשים בכל יום רחמים, אנחנו מתפללים 'ורוה פני תבל ושבע את העולם כולו מטובך'. אנחנו מתפללים שבכל העולם יהיה שפע, פרנסה והצלחה. התפקיד של העם היהודי להתפלל על כל אומות העולם. כשאנחנו שומעים שהסינים בצער כזה, אנחנו בצער גדול. אנו פונים לסינים ולשאר אומות העולם, אתם אנשים טובים, צר לנו שאתם משתחווים לאלים ולעבודה זרה, בואו ותקראו לבורא עולם, א-ל אחד. תברכו את השם יתברך, כמו העם היהודי שהוא אור לגויים, וככה תזכו וכולנו נזכה- להינצל מהמגיפה".

הפוסט בין ה'קורונה' למגיפות בזמן התנ"ך. ויש גם קמע לשמירה הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.