פרשת הברכות מתחילה בהתניה: "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם", ומסתיימת בברכה: "אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִהְיֹת לָהֶם עֲבָדִים וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת" (ויקרא כו').
אור החיים: "אני ה' וגו' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים – זה כנגד יציאת מצרים, וכנגד אשר העלה אתכם מכל הארצות, אמר: ואשבור מוטות עולכם ואולך אתכם קוממיות", וכן רבינו בחיי: "פרשה זו עם הבטחותיה הנפלאות לא נתקיימה לעולם בשני המקדשים אך תתקיים לעתיד". העתיד, זו כנראה ראשית צמיחת גאולתנו שהדור שלנו זכה לחוות. תהליך זה התבצע בשני שלבים. בשלב הראשון: "וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם", ובשלב השני "וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת".
כאשר מבקשים להשיג תוצר חיובי במערכת פיזיקאלית, כימית או ביולוגית, יש להשקיע אנרגיה בכדי להסיר את המכשול המונע את ביצוע הפעולה. במערכת פיזיקאלית גוף המונח על משטח לא ינוע עקב כוח החיכוך שבינו לבין המשטח. רק אם הכוח החיצוני יהיה גדול יותר מכוח החיכוך, הגוף יתחיל לנוע. במערכת כימית יש להשקיע אנרגיית שפעול שתתגבר על כוח הדחייה בין המולקולות בכדי שהתגובה הכימית תצא לפועל. במערכת ביולוגית משתמשים באנזימים בכדי לקדם תגובות ביולוגיות במערכת החי והצומח.
מה שנכון לעשות במערכות הדומם והחי, יהיה נכון לעשות בהשקעת אנרגיה להחיות את הלאום של העם היהודי. בני ציון בגולה החלו לעשות פעולות של שבירת עול הגויים מעלינו, וב"ה הביאו להכרת הגויים בצורך להקים בית לאומי לעם היהודי – בהצהרת בלפור, ובאישור האומות המאוחדות להקמת הבית בארץ ישראל. הסרת המכשול של עול הגויים, אפשרה את התגשמות חלקה השני של התפילה: "ותוליכנו קוממיות לארצנו", ובעזרת צור ישראל וגואלו זכינו שב – ה' באייר תש"ח תשמע ההכרזה: "בְּאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל קָם הָעָם הַיְּהוּדִי, בָּהּ עֻצְּבָה דְּמוּתוֹ הָרוּחָנִית, הַדָּתִית וְהַמְּדִינִית, בָּהּ חַי חַיֵּי קוֹמְמִיּוּת מַמְלַכְתִּית, בָּהּ יָצַר נִכְסֵי תַּרְבּוּת לְאֻמִּיִּים וּכְלָל-אֱנוֹשִׁיִּים וְהוֹרִישׁ לָעוֹלָם כֻּלּוֹ אֶת סֵפֶר הַסְּפָרִים הַנִּצְחִי וגו', אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל" (מגילת העצמאות).
לאחר מלחמת הקוממיות החלו להגיע לארץ גלי העלייה הגדולים הנמשכים עד היום, וכך זכינו שב"ה, רוב עם ישראל יושב היום בארץ ישראל, ובכך התגשמה הברכה: "וָאֶשְׁבֹּר מֹטֹת עֻלְּכֶם וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם קוֹמְמִיּוּת".
(בחוקותי תשעט)

הפוסט ואולך אתכם קוממיות הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

האביב כבר עבר, גם הקיץ מאחור
ורוח של סתיו ועימו ענן שחור…
האומנם מבשר הוא על קורות יום העשור?
עת מתקבצים עם ישראל בזה יום הדין
בתפילה ובתחנונים לפני בוחן ליבות – שיח שופכים
"אבינו מלכנו כותבנו בספר החיים".

ובעצם אותם הימים הנוראים
לא נַַַַַַָתנוּ ליבנו אל הנעשה מעבר לקווים
שם תכננו להגשים צוררי ישראל
חלום ישן, בעזרת שריון ורכב ברזל
"ועל שלושה פשעי דמשק" כנאמר בכתובים
התווסף פשע נוסף – בצהרי יום הכיפורים.

משליח ציבור שליד תיבת התפילה
נלקחת לשליחות נעלה וקדושה
לעמוד בפרץ בראש צבא העם סגולה
כשכולך הדור תקווה ואמונה
כי בורא העולם, מושיענו בעת צרה וצוקה
יביס צרנו בחרי אף ובחימה שפוכה.

את חבריך לנשק שמענו מספרים
כיצד כאריה נלחמת – מעטים מול רבים
ואת עם ישראל הושעתם מידי הצוררים.
ובתוך אש המלחמה עת שרקו הפגזים
רסיס עופרת ואש ניתק לך את פתיל החיים.
וכך, כשליח ציבור וכמליץ יושר עלית למרומים
על עם ישראל להפיל תחינה לפני אב הרחמים.

על קברך הדומם עומדים אנו ולוחשים
הוריך ויקיריך שבגבורה עילאית את סבלם נושאים
רכוני ראש, מלאי עצב, ובכבוד שלך רוחשים,
את תפילת עם ישראל לגיבוריו:
"א-ל מלא רחמים שוכן במרומים
המצא מנוחה נכונה על כנפי השכינה
במעלות קדושים וטהורים כזוהר הרקיע מזהירים
את נשמת יקירנו אברהם חיים"…
(קדושים תשעט)

הפוסט שליח ציבור הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

הפרשה דנה בנגעי העור השונים הגורמים לטומאת הנפגע. בחלק מנגעי העור משמש השיער כסימן להיווצרות הצרעת או כריפוי ממנה: "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן: וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן" (ויקרא יג').
השיער הוא סיב עשוי חלבון, הצומח מזקיק המצוי בשכבת העור, ולכן הוא עשוי להצביע על היווצרות צרעת או מחלת עור אחרת. זאת אולי הסיבה לכך שהתורה ראתה צורך להדגיש, שאף על פי ששינוי בצבע השיער מצביע על מצב הצרעת, כפי שראינו, הרי שתופעת ההתקרחות אינה קשורה לצרעת העור, ואין היא מצביעה על היווצרות או ריפוי הנגע בעור: "וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא: וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ גִּבֵּחַ הוּא טָהוֹר הוּא" (שם). פריחת נגע צרעת באזור הקרחת, ללא קשר עם תהליך ההתקרחות, יטמא את הנפגע, בדומה לצרעת העור בכל אזור אחר בגוף.
רש"י : "קרח הוא טהור הוא – שאינו נדון בסימני ראש וזקן, שהם מקום שער, אלא בסימני נגע עור". חזקוני : "ואיש כי ימרט ראשו – לא הזכיר קרח באשה לפי שאין ראשה נקרח".
התקרחות גברית טיפוסית מתרחשת בערך במחצית מהגברים מקבוצות אתניות בהן התקרחות היא נפוצה. היא מאופיינת בדילול השיער בתחילה בקדמת הראש – גבחת (לפי רש"י), ובפדחת הראש – קרחת (לפי רש"י). הגורם לסוג זה של קרחת, הוא אנזים הנוטל מולקולת מים מההורמון הגברי טסטוסטרון וממיר אותו בכך לדיהידרוטסטוסטרון – DHT, חומר המדכא גדילת שיער. לעיתים יכולה ההתקרחות להתחיל כבר מיד לאחר גיל ההתבגרות. פעילותו של האנזים אצל כל אדם ואדם נקבעת לרוב באופן תורשתי, ואחראי ל-95% ממקרי ההתקרחות אצל הגברים. גורמים אפשריים נוספים הם חוסר בברזל, אבץ, חוסר בויטמינים ומחלות הקשורות לבלוטת התריס והכבד.
התקרחות נשית טיפוסית נדירה יותר. היא נגרמת ככל הנראה עקב ירידה בריכוז ההורמון הנשי אסטרוגן בדם, עם הפסקת המחזור החודשי.
ביולוגים רבים חוזים שבעתיד הקרוב השיטות למניעת התקרחות יהיו מבוססות על טיפולים גנטיים, או על שכפול גנטי של השיער, ושהצלחתם של טיפולים אלו תהיה רבה יותר מכל שאר הטיפולים המוצעים כיום.
(תזריע תשעט)

הפוסט קירח הוא טהור הוא הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

המאפיין הבולט ביונקים הכשרים לאכילה, הוא היותם צמחוניים. מזונם מורכב מעשבים ועלים הבנויים מתאית (צלולוז), שקיבת האדם אינה מסוגלת לעכל. כל יצור חי זקוק לאבות המזון כמו סוכרים וחלבונים, מהיכן משיגים אוכלי עשב אלה את אבות המזון לקיומם? הן מעלות גרה.
רש"י: "מעלת גרה – מעלה ומקיאה האוכל ממעיה ומחזרת אותו לתוך פיה לכתשו ולטחנו הדק". מערכת הקיבות של מעלי הגרה מורכבת מארבעה חלקים: הכרס, קיבת הכוסות, ההמסס וקיבת המיצים. המזון מתערבב ברוק והבהמה בולעת אותו, מבלי ללעוס, אל הכרס. המזון מאוחסן בכרס ובבית הכוסות שם הוא מותסס באמצעות מיקרואורגניזמים ומתפרק. לאחר מכן, הוא עולה מבית הכוסות דרך הוושט חזרה אל הפה, מתערב שוב ברוק ונלעס היטב, וחוזר שוב אל הכרס ובית הכוסות. התהליך חוזר על עצמו עד שהמזון מתפרק לחתיכות קטנות המסוגלות לעבור דרך הפתח הקטן המוביל אל ההמסס, שם נספגים רוב הנוזלים שבתערובת והמזון המוצק עובר אל הקיבה. בקיבה המזון מתערב עם מיצי עיכול ואנזימים, עובר אל התריסריון וממשיך בתהליך העיכול. האנזימים המשתתפים בתהליך המורכב מפרקים את התאית לסוכרים, והמיקרואורגניזמים והחיידקים אחראים לאספקת החלבונים – אבות המזון ההכרחיים לקיום החי.
"מפרסת פרסה – ציפורן אחד כעין מנעל, ושסעת שסע – מובדלת הפרסה לשנים ולא פרסה אחת שלימה כסוס וחמור" (רשב"ם). הפרסה היא קצה האצבע של יונקים מקבוצת הפרסתנים, המחוזקת על ידי מעטה קרטין (Keratin), המורכב מקבוצה של חלבונים סיביים בעלי מבנה קשיח, שיוצרים את הרקמות הקרניות של הגוף.
האם מותר לנו לאכול את כל החיה והבהמה שיש בהן את סימני הכשרות של מעלה גירה, מפריס פרסה ושסעת שסע?. "זֹאת הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ שׁוֹר שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים: אַיָּל וּצְבִי וְיַחְמוּר וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן וּתְאוֹ וָזָמֶר" (דברים יד').
רמב"ם (הלכות מאכלות אסורות ,א): "אין לך בכל בהמה וחיה שבעולם שמותר באכילה חוץ מעשרת המינין המנויין בתורה, הם ומיניהן". שלושת מיני הבהמות הם: שור, כבש ועז. על פי ממצאים אחרונים (שאינם מוסכמים על כולם), שבע החיות הטהורות בתורה מזוהות כך: אַיָּל וצבי המוכרים לנו, יחמור – סוג במשפחת האיילים, אקו – יעל, דישון – ראם, תאו – שור הבר, זמר – יש המזהים אותו עם הג'ירף.
(שמיני תשעח)

הפוסט איך מעלים גרה הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

שתיים מבין ארבעת הפרשיות הכתובות בתפילין עוסקות בקשר שבין יציאת מצרים למצוות הנחת תפילין: בפרשה הראשונה: "קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר, זָכוֹר אֶת הַיּוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיא ה' אֶתְכֶם מִזֶּה, וְהָיָה לְךָ לְאוֹת עַל יָדְךָ וּלְזִכָּרוֹן בֵּין עֵינֶיךָ לְמַעַן תִּהְיֶה תּוֹרַת ה' בְּפִיךָ כִּי בְּיָד חֲזָקָה הוֹצִאֲךָ ה' מִמִּצְרָיִם", ובפרשה השנייה: "וְהָיָה כִּי יְבִאֲךָ, וְהָיָה לְאוֹת עַל יָדְכָה וּלְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ כִּי בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרָיִם". שני קטעים אלה מכילים גם את אחד משתי המצוות מדאורייתא שעלינו לקיים בימינו (באין קרבן פסח) בליל הסדר: "וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם" וכן: "וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים" (שמות יג'). המצווה השנייה היא מצוות אכילת מצה.
רש"י : "והיה לך לאות – יציאת מצרים תהיה לך לאות: על ידך ולזכרון בין עיניך – שתכתוב פרשיות הללו ותקשרם בראש ובזרוע".
רבינו בחיי: "הוציאך ה' ממצרים. ולמטה (פסוק יד) אמר "הוציאנו", בא ולמד על גאולת האבות שהיא גאולת הבנים, וזהו שאנו אומרים בהגדה: "לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא אלא אף אותנו גאל עמהם".
השאלות העולות מקריאת פסוקים אלה הן: מה הקשר בין יציאת מצרים למצוות תפילין? איך ניתן להעביר לבן את המסר של יציאת מצרים בליל הסדר?
יציאת מצרים היא המאורע המכונן של עם ישראל, ולא בכדי חלק גדול ממצוות התורה קשורות ב "זכר ליציאת מצרים". את הזכר הזה יש לשמר בכל הדרכים, הן על ידי לימוד ועיון המאורע והן באופן מעשי. הראש ממונה על החלק העיוני של האדם, והיד על חלקו היישומי. אי לכך, אך טבעי הוא שמאורע מכונן זה של יציאת מצרים יופיע בתפילין של ראש ובתפילין של יד.
מטבע הדברים החלק העיוני של לימוד יציאת מצרים מוגבל לתלמידי חכמים. פעילות ליל הסדר ויישום המנהגים והסממנים שלו, בא להקנות גם למי שאינו מצוי ברזי העיון את התודעה של יציאת מצרים כמאורע המכונן של עם ישראל, ובמקרה זה נכונים דברי חז"ל (אבות א'): "ולא המדרש עיקר אלא המעשה".
עולם המדע בנוי ממדע עיוני ומדע יישומי, וגם שם ישנה מגמה של הפיכת העיוני למעשי, עד כמה שהדבר אפשרי. מבין המקרים הרבים אביא דוגמה כיצד העיסוק התיאורטי הביא ליישום מעשי ושימושי. תורת המספרים, היא הענף המתמטי העוסק בחקר המספרים השלמים והראשוניים. בשל העובדה שתורת המספרים שימשה בעיקר כבסיס לפיתוחים מתמטיים מורכבים, כמעט לא נמצאו לה שימושים מעשיים. מאמץ אינטלקטואלי נוסף הביא לכך שתורת המספרים משמשת בימינו כלי עזר יישומי ממדרגה ראשונה בעולם הדיגיטאלי בכבלים האופטיים, בגלי הרדיו ובכרטיס האשראי. התובנות שהתקבלו בתחום זה משמשות כיום להצפנה, שבאמצעותה מועברים מיליארדי דולרים בביטחון יחסי בין בנקים ובין לקוחות מדי שעה.
המצוות והמנהגים הנעשים בליל הסדר, תפקידם להפוך את יציאת מצרים מזיכרון סמנטי, הבנוי על זיכרון הדברים הנלמדים בעיון, לזיכרון אפיזודי, הבנוי על זיכרון המעשים שאדם חווה בחייו ומיטיב להבינם, כדי לקיים את דברי ההגדה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
(פסח תשעח)

הפוסט יציאת מצרים ותפילין הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

הפוסט בין כלי חרס לכלי נחושת הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

הפוסט קרבנות מן החי הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

הפוסט טומאת נוזלי הגוף הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

הפוסט זריעה לא טבעית באישה הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.

הפוסט היתר אכילת דבש דבורים הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.