תנועת הפועל המזרחי- מישעיהו ליבוביץ* ועד בצלאל סמוטריץ'

שמוליק בלאו, פסיכולוג, פ"ת

בבחירות הקודמות לקחתי את אבי בן ה-98 להצביע. הובלתי אותו בכסא הגלגלים לקלפי. שאלתי "מה תצביע?", "בנט", הוא ענה. שאלתי, "למה לא ציונות דתית?", הוא הרים את הראש ונזף בי, "להצביע לסמוטריץ'?". אבי, עוד מימי המנדט, היה חלק מ"הפועל המזרחי", הוא הצטרף ל"מחלקה הדתית" בהגנה והצביע כל חייו למפד"ל בגלגוליה השונים, עד שהרגיש שאינו יכול לבחור ב"ציונות הדתית".

ההיסטוריה הפוליטית היהודית רצופה בלוחמי צדק שחרפו נפשם למען שוויון וחירות לעצמם ולאחרים. במאה ה-18 הרב הראשי של ורשה וקרקוב, הרב דב בער מייזליש (1798-1870), תמך והפגין למען זכויות אדם (מול האימפריה הרוסית) תחת הסיסמה המפורסמת "למען חירותנו (היהודים) וחירותכם (הפולנים)". הרב אברהם יהושע השל צעד יד ביד עם מרטין לותר קינג בהפגנה ב-1965 למען שוויון זכויות לשחורים. דניס גולדברג תמך בנלסון מנדלה ובמיגור האפרטהייד בדרום אפריקה, וישב למעלה מעשרים שנים בכלא. והיה להם על מי לסמוך, נסו לספור כמה פעמים התורה מתרה בנו לאהוב ולשמור על הגר שגר איתנו (או במילים של היום, קצת אמפתיה למיעוטים ולחלשים). אז איך הגענו לסמוטריץ' ובן גביר?

לפני כחמישים שנים למדתי במדרשית נעם בפרדס חנה. אבי שילם במיטב כספו כדי שאקבל חינוך ציוני דתי ראוי. הר"מים שלנו היו חרדים, חלקם התגוררו במדרשיה וחלקם הגיעו כל בוקר בהסעה מבני ברק. במשך 4 שנים הם עודדו ולחצו תלמידים להמשיך בישיבות "שחורות". היו להם הצלחות. מאז השתנה המצב, הישיבות התיכוניות, המכינות הצבאיות וישיבות ההסדר הן כבר לא חרדיות. הן חרד"ליות. לאחר מלחמת ששת הימים קמו קבוצת אנשים, חובבי טרשים קדושים ביהודה ושומרון (גם בחולות ארץ פלישתים), ששום דבר אינו קדוש בעיניהם יותר מאשר אדמת א"י, במיוחד אם יושבים עליה פלסטינים. ובאופן דומה כפי שעשו הורינו הדתיים ששלחו אותנו לישיבות ציוניות וקיבלו רבנים חרדים, שלחו ההורים הדתיים את ילדיהם לישיבות ומכינות חרד"ליות (לא מעט מעבר לקו הירוק) שם הם קיבלו חינוך חרד"לי. דהיינו, במישור הדתי נטייה לחרדיות, במישור הלאומי סטייה ללאומנות. כך הצליח קומץ אנשים משיחיים לשנות את פניה של החברה הדתית לאומית.

אני לא כועס על בן גביר וסמוטריץ, הם לא אחים שלי. אני רחוק מהם יותר מאשר מהפלג החרדי ירושלמי. אני מתוסכל ומאוכזב מחבריי- בשכונה, בבית כנסת. אם אלו הפנים של הציונות הדתית, אני לא ציוני דתי.

*ישעיהו ליבוביץ התמודד לכנסת הראשונה במסגרת "הרשימה המאוחדת של פועלים דתיים"

לתגובות: sblauu@gmail.com

הפוסט "אני מתוסכל מחבריי. אם אלו הפנים של הציונות הדתית, אני לא ציוני דתי" הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.