הארווי ואירמה נכנסו לחיינו בקיץ האחרון (או יותר נכון לחיי האמריקאים). השמות הקליטים הללו שייכים להוריקנים ענקיים שגרמו להצפות, שיטפונות, הרס וחורבן איים, נזק רב ברכוש- גגות שהועפו, בתים שקרסו ומיליוני בתים ללא חשמל, ואף לפגיעה בנפש. גם מריה, לא זאת מהברית החדשה, אלא סופת הוריקן נוספת, הלמה קשות בקאריביים. המציאות המבעיתה הזו נמצאת במרחק שעות טיסה לא מועטות מאתנו. האם גם בישראל יכולים להיווצר סופות מפלצתיות שכאלה?

פרופסור פנחס אלפרט, פרופסור במדעי האטמוספירה וחוקר שינויי אקלים, מסביר ל"שבתון" הכל על ההוריקנים, ומתאר את תהליך היווצרות ההוריקנים: "ההוריקנים לוקחים את האנרגיה שלהם מהלחות שמתאדה במשך הרבה ימים לפני שההוריקן מתפתח. השמש מחממת ומאדה את פני הים והופכת את הטיפות שיש באוקיינוס לאדים, לגז באטמוספרה. כשהיא מאדה את פני הים היא משקיעה הרבה אנרגיה אבל לא רואים אותה באוויר כי הגזים נבלעים בתוך הגזים האחרים שיש באוויר. ברגע שהגז מתעבה מחדש, ברגע שהאוויר מתחיל לעלות- הטמפרטורה מתקררת, ואז כל אותה אנרגיה שהתאספה במשך הרבה ימים משתחררת לאטמוספרה בתוך זמן קצר מאוד, והיא גורמת לתנופה, לאנרגיה עצומה, שמשתחררת בתוך ההוריקן".

למה ההוריקן נוצר דווקא באזורים מסוימים ומדוע דווקא עכשיו?

"בסוף הקיץ פני הים מגיעים לטמפרטורות מספיק גבוהות. צריך משהו בסדר גודל של– 30 מעלות בפני הים כדי שתהיה הרבה אנרגיה, משום שההתאדות צריכה בראש ובראשונה את האנרגיה שהושקעה על ידי השמש, אבל היא צריכה גם טמפרטורה גבוהה, וגם הרוח עוזרת".
הפרופסור מסביר שיש מספר תנאים שבהתקיימותם ההוריקן יכול להיווצר: "צריך כמה תנאים. צריך משטחים גדולים של ים, לאיסוף הלחות, משום שברגע שההוריקן מגיע מעל ליבשה מקור הדלק שלו פוסק והוא מתחיל להיחלש. אפילו אם רק חצי ממנו נמצא כבר ביבשה אז אספקת הדלק הזו של אדי המים נחלשת מאוד. צריך גם טמפרטורה יחסית גבוהה, שהיא מרכיב חשוב באידוי. תנאי נוסף הוא שכבה עמוקה של מים חמים, משום שבדרך כלל המים העליונים באוקיינוס הם חמים, והמים בעומק מתקררים. בהוריקן, כשיש רוחות חזקות, הן מערבבות את המים העליונים עם התחתונים ואז הטמפרטורה בגובה פני הים יורדת, ואיתה יורדת יעילות האידוי ואיסוף האנרגיה. לכן, במקום בו השכבה של המים החמים דקה מאוד הוריקן לא יתפתח,  צריך עומק שבו המים יחסית חמים, בסביבות 29-30 מעלות, ואין את זה בהחלט בכל מקום, רק באיזורים טרופיים מסוימים.
תנאי נוסף כדי שההוריקן יתפתח זה שהוא יהיה רחוק במידה מסוימת מקו המשווה ולא ממש בקרבת קו המשווה, משום שאז סיבוב כדור הארץ לא מורגש. סיבוב כדור הארץ מורגש חזק יותר ככל שעולים בקווי הרוחב. בערך מחמש מעלות צפון או דרום הסיבוב של כדור הארץ מספיק חזק כדי לאפשר היווצרות הוריקנים".

איך יודעים שהוריקן עומד להגיע? כמה זמן אפשר לחזות את הגעתו מראש?

"את התפתחות ההוריקנים האחרונים ראו בערך בין שבוע לעשרה ימים לפני כן", מתאר פרופסור אלפרט. "רואים מהלוויינים בדרך כלל התפתחות של סיבוביות חזקה שנובעת מהאנרגיה הגדולה. בהתחלה זה קטן יחסית ואחר כך זה מתרחב ומתרחב. הגדולים שבהם מגיעים לקוטר של כ- 1000 ק"מ ומעלה. הקטנים ל100 ק"מ לערך". הפרופסור מספר כי למודלים הקיימים יש תחזיות לא רעות בכלל, והם יחסית יודעים לראות את תהליך ההיווצרות ולאמוד את עוצמת ההוריקנים מראש, אם הם יודעים את הנתונים המדויקים שיש בשטח, אך מהרגע שההוריקן נוצר מתפתחת שכבת עננות גדולה שמונעת מהלוויין לראות את טמפרטורת פני הים. ומתי תור הזהב של ההוריקנים? בסוף הקיץ ובסתיו, זמנים בהם הים הוא החם ביותר.
ומה עם הים התיכון? האם צפויים להגיע הוריקנים לאזורנו? הפרופסור מבטיח שלא. לפחות לא הוריקנים גדולים. בים התיכון לא יכול להיווצר הוריקן משום שאחד התנאים המרכזיים הם משטחים גדולים של ים, כדי שההוריקן לא ייחלש כשיגיע במהירות רבה מדי ליבשה. מה שכן, הוריקנים קטנים של הים התיכון כן מתפתחים. אלה הוריקנים קטנטנים בגודל של 10-30 ס"מ ובעוצמה קטנה שאי אפשר להרגיש ביבשה.

האם העוצמה של ההוריקנים יותר חזקה מבשנים קודמות? יש מגמה?

"רואים מגמה", עונה פרופסור אלפרט. "כתוצאה מהתחממות כדור הארץ הטמפרטורה של פני הים עולה אפילו בכמויות קטנות, וזה משליך רבות על האנרגיה, משום שהיא הולכת באופן אקספוננציאלי עם הטמפרטורה. ככל שהטמפרטורה של המים עולה האנרגיה עולה הרבה יותר".

חם מהרגיל

לא רק במים הטמפרטורה עולה, אלא גם באוויר. ראו ערך יולי-אוגוסט שהיו חמים ומהבילים במיוחד השנה; חודש יולי היה חריג ביותר בכלל ובישראל בפרט, וגם אוגוסט השנה היה החם ביותר בהיסטוריה של המדינות בעולם כולו. הפרופסור מסביר כי הטמפרטורה עולה באופן מתמיד, והעלייה היא גדולה. רוב העולם עובר התחממות אך הים התיכון הוא אחד מהאזורים שעוברים את ההתחממות מהגדולות שבעולם.

אז כל קיץ יהיה יותר חם מקודמו?

"כן, אבל כמו שיש תנודות במזג האוויר מיום ליום יש תנודות משנה לשנה. התנודות האקלימיות משנה לשנה לא בהכרח כל הזמן עולות, אבל המגמה הכללית היא מגמה של עליה", עונה פרופ' אלפרט ומתאר כי החורפים האחרונים הם פחות קרים אך לא מצאו קשר בין מה שקורה בקיץ לבין החורף.

פרדוקס הים התיכון – למתקדמים בלבד

ועל פרדוקס הים התיכון שמעתם? תתרכזו היטב, זה למתקדמים. באחת מעבודותיו המפורסמות, טען פרופסור אלפרט כי יש פרדוקס בים התיכון: "ברוב המקומות בעולם כשהגשם עולה אז גם ערכי הקיצון עולים, זאת אומרת, גשמים כבדים, ולהפך, במקומות שיש פחות גשם יש פחות ערכי קיצון. אבל אצלנו זה עובד בצורה פרדוקסלית- כמות הגשמים השנתית הולכת ופוחתת אבל מצד שני רואים שגשמים יומיים כבדים הולכים ומתרבים. יש פה שני תהליכים שהולכים בצורה מנוגדת זה לזה. יש את ההתייבשות של הים התיכון, פחות גשם. זה נובע מזה שאנחנו, בארץ ישראל, מצויים תחת השפעה של ירידת אוויר באזור שלנו, הסובטרופי. האזורים הסובטרופיים הם אזורים של מדבריות, מה שנקרא 'חגורת המדבריות'. החגורה הזאת נובעת מכך שיש עליית אוויר והרבה גשם באזורים הטרופים, בזכות החימום החזק על ידי השמש ואז חייבת להיות ירידה מחוץ לטרופים. זה קורה בין 20-35 מעלות. אנחנו נמצאים באזור הזה.

"עם התחממות כדור הארץ באזורים שבהם יש עליה של אוויר וגשם רב- הטרופים- הגשם נעשה רב יותר ויש עלייה חזקה יותר של אוויר, ולכן הירידה היא יותר חזקה בסובטרופיים. ואז רואים את המגמה במאה השנים האחרונות- יש פחות גשם באיזורים סובטרופיים, וזה נובע מהתחממות כדור הארץ. מצד שני, ההתחממות של כדור הארץ גורמת לזה שהטמפרטורה של מי הים התיכון עולה, לכן, ברגע שכן נוצר התנאי להיווצרות גשם אז יש בו יותר פוטנציאל. כמו בהוריקן", מתאר פרופסור אלפרט.

ועם כל הכבוד למדע, ויש הרבה כבוד, במקרא וביהדות אנו מתייחסים לגשם כברכה משמיים ולא רק כצבר תנאים פיזיקליים. הברכה החשובה הזו נתפסת לעתים כתלויה במונחים של סיבה ותוצאה, שכר ועונש, כפי שאנו אומרים בקריאת שמע בכל יום- "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹקים אֲחֵרִים  וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. וְחָרָה אַף ה' בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן  אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר ה' נֹתֵן לָכֶם" (דברים יא, יד-יז), וכפי שנזכר במקומות רבים בתנ"ך.

בימים אלה אנו מתפללים על הגשם, מבקשים מהבורא שגם אם אנחנו חוטאים- בזכות אבות לא ימנע מאתנו גשם, ומזכירים את הנסים הקשורים במים שעשה הקב"ה לעם ישראל. תפילה ותחינה שהשנה החדשה תהא ברוכה בגשמים. לברכה, לחיים ולשובע. לברכה ולא לקללה. לחיים ולא למוות. לשובע ולא לרזון. והפשט שלי הוא, שהגשמים שבעזרת השם יגיעו- יגיעו לטובה, בדיוק במידה הנכונה. ותודה לא-ל שהוריקנים גדולים לא יכולים להתפתח בים התיכון. נרגענו.

הפוסט גשם בעיתו: מה הסיכוי שההוריקנים יגיעו לישראל? הופיע לראשונה ב-שבתון - השבועון לציבור הדתי.