בשלושת המכות הראשונות שבפרשתנו מדגישה התורה ענין שנראה, לכאורה, שולי ביחס למכות עצמן. המכות מתחילות בהכאה במטה על היאור והעפר, ע"י אהרון ולא ע"י משה
אני זוכר את הפעם הראשונה בה עמדתי מול אנדרטת רפופורט. זו, המקורית, בכיכר המרכזית שבגטו ורשה, מתארת את המרד של מרדכי אנילביץ וחבריו. כמה מאות
בתיאור מכות מצרים נמצא שבחלק מהן פרעה ביקש ממשה להסיר את המכה, תוך הבטחות סרק למתן אפשרות של יציאה לשלושה ימים, בכדי שבני ישראל יעבדו
אחת השאלות הקלאסיות שדנו בהן מפרשי המקרא בבואם לפרש את פרשת וארא היא הפירוט המתמיה של משפחות ראובן ושמעון לפני משפחת לוי בכלל וייחוס משה
בילדותנו הייתה מספרת לנו הגננת, שרק המצרים הוכו בעשר מכות. היהודים ששהו בארץ גושן לא נפגעו. וכך מפורש במשנה אבות (ה,ד): 'עשרה נסים נעשו לאבותינו
פרשתנו פותחת צוהר לאופי שלטונו של פרעה 'החדש'. השלטון מסואב ומרוחק מצורכי העם. הדבר ניכר בפרט בהתעלמותו של פרעה מסבל בני עמו הנגרם מן המכות,
ביטויי הגאולה בתורה מובעים בפעלים רבי עוצמה: והוצאתי, והצלתי, וגאלתי, ולקחתי, והייתי, והבאתי, ונתתי. כמה אירוני, כנגד ביטויים אלוקיים עצומים אלו, מצבו של עם ישראל
שליחותו של יהודי בעולם אינה מסתיימת לעולם. במעשה הסנה (שמות ג), נצטווה משה רבנו ללכת אל פרעה. גם אז הוא מפקפק ביכולתו: "וְעַתָּה לְכָה וְאֶשְׁלָחֲךָ
יש אנשים שכל חייהם מתנהלים כמו משחק הילדים- 'כן-לא-שחור-לבן'. גוונים נוספים בין שחור ללבן לא קיימים בחייהם. השפה בה הם משתמשים, וחייהם בכלל, נעים כמטוטלת
הרב משה צבי וקסלר ראש ישיבת בני-עקיבא קריית הרצוג, בני ברק בכל סיפור המכות, שספגה ארץ מצרים, אנו מוצאים את משה ואהרון מול המלך המצרי
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
