כל המאמרים במדור בלק

"…וַיִּפְתַּח ה' אֶת פִּי הָאָתוֹן…" (במדבר כ"ב, כ"ח) רבים מאתנו נוטים להתרשם מן הנס של הענקת כושר הדיבור לאתון. אבקש להתמקד בעובדה מפתיעה לא פחות,

בלק מלך מואב חש מאויים ע"י עם ישראל הניצב על גבולו, וביקש לשכור את שרותיו של בלעם כדי שיסייע לו להתמודד עם האיום בצורה לא

במסכת ברכות (יב;) מופיעה מימרה תמוהה בנוגע לפרשת בלק: "אמר רבי אבהו בן זוטרתי אמר רבי יהודה בר זבידא: בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע,

את רשימותינו בעניין מצוות קריאת שמע אסיים בדברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ' בעניין (מובא בספרו 'אמונה, היסטוריה וערכים', ירושלים תשמ"ב, עמ' 19-11). שתי הפרשות הראשונות של

בפרשתנו מסופר על המפגש בין בלק לבלעם. במפגש זה מבקש בלק מבלעם לקלל את עם ישראל, אך בסופו של דבר נמצא מברך את העם, בין

בלעם איננו אדם פרטי ומקרי, כשם שעמלק איננו עם רגיל שהזדמן במקרה לסכסוך שכנים. בלעם ועמלק מייצגים את המהות של הרוע המזוקק, ושל הצביעות בהתגלמותה.

פרשת בלק ובלעם היא מן הפרשיות הידועות ביותר בתורה וקובעת ברכה לעצמה. זוהי הפרשה היחידה בתורה שנקראת על שמו של נביא גוי (שניה לה היא

האדם הוא אשליה. רוממותו נגזרת ממגע החסד של הקב"ה. כשהאדם נברא ניתנה בו נשמה בצלם אלוקים, ה' הוא שהעניק לאדם את היכולת לחשוב, למלל, לנסח,