כל המאמרים במדור עיונים בפרשה

  עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו. כל "ניסיון" אינו ניסיון אלא אם כן יש בו קושי כזה שהמנוסה עלול בגללו שלא לבצע אותו, שהרי אם

חטאו של אדם הראשון היה כלפי עצמו, "בין אדם לעצמו", כמו שכתב הראי"ה בספרו ['מוסר הקודש']: "חטא אדם הראשון, שנתנכר לעצמיותו, שפנה לדעתו של נחש ואִבֵּד את

  אדם הראשון בראשית דרכו כאדם בודד היה מחויב לדאוג קודם כל לשלמותו האישית כשהוא יחיד בעולמו. רק לאחר לידת קין והבל הפכה האנושות ממציאות

בספרו "אורות התשובה" (יד-א) מזהיר הראי"ה קוק מפני הסכנה כשהאדם מתרומם לעולמות עליונים תוך התנתקות מחיי המציאות הארצית, וכך הוא כותב שם: "לפעמים על ידי

כבר אמרו חז"ל: "הכל תלוי במזל אפילו ספר תורה שבהיכל" (זהר, במדבר קלד). אחת המצוות שנתמזל מזלה בבית ישראל הוא חג הפסח, לא רק המירוק

בספרו "מכתבי החפץ החיים", מציין רבי אריה לייב בנו של 'החפץ חיים' בכמה מקומות, את השקפתו של אביו, שתקופתנו היא "ימי עקבא דמשיחא". בספרו [עמ'

יחסה של האנושות לזקנה אינו אחיד. יש חברות הרואות בזקנה נכס וברכה, אם מפני ניסיון החיים של הזקן ואם מחמת החכמה שצבר במשך שנות חייו,