כל המאמרים במדור פרשה מזווית פסיכולוגית

הפטרת השבוע מתארת את חורבנה של אדום. לדברי הנביא עובדיה, יהיה זה חורבן סופי ודרמטי כל כך, עד שיחרוג מ"פרופיל" החורבן המוכר לנו כבני אנוש.

הפטרת השבוע עוסקת בבריחה. בריחה של עם ישראל ממורשתו, מאלוקיו ומעצמו. כועס בורא עולם על עמו, ששבע– שכח את חסדי אלוקיו וגבה ליבו. בדברי התוכחה

עם ישראל פונה אל ה' בהיותו בגלות, בטענה שהקב"ה, כביכול, אינו נוהג כלפיו בהגינות כשאינו משלם לו גמול על הליכה בדרכיו: "לָמָּה תֹאמַר יַעֲקֹב, וּתְדַבֵּר

עקב ראש החודש המתקרב, לא נקרא השבוע את ההפטרה מספר מלאכי. עם זאת, בשל דבריה הנוקבים, ועיסוקה באחת המצוות הקשות ביותר לקיום, בחרתי להביאה היום.

"בְּשֶׁצֶף קֶצֶף הִסְתַּרְתִּי פָנַי רֶגַע מִמֵּךְ וּבְחֶסֶד עוֹלָם רִחַמְתִּיךְ…" (ישעיהו נ"ד, ח'). שֶצֶף קֶצֶף, מבאר מילון אבן שושן: כעס גדול, חֵמה שפוכה. סערה סער ה'.

 נעמי (יפה) עיני יעקב נפגש עם נכדיו: "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת-בְּנֵי יוֹסֵף; וַיֹּאמֶר, מִי-אֵלֶּה? וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל-אָבִיו, בָּנַי הֵם, אֲשֶׁר-נָתַן-לִי אֱ-לֹהִים בָּזֶה; וַיֹּאמַר, קָחֶם-נָא אֵלַי וַאֲבָרְכֵם.

תגובה יוצאת דופן הגיב יוסף בהתגלותו לאחיו. לא כעס ולא מרמור, לא נקמה ולא שמחה לאיד, כי אם השלמה ונקיטת עמדה קיומית, אודות שליחותו בעולם:

"וַיְקַנְאוּ בוֹ אֶחָיו…" (בראשית ל"ז, י"א). אחיו של יוסף שונאים אותו ומקנאים בו על חלומותיו ועל דבריו. מהי קנאה? "קנאה היא כאב לנוכח מזלם הטוב

יוצא יעקב אבינו מבאר שבע לחרן. גם נמלט מחמתו של אחיו וגם נשלח למצוא לו בת זוג. כך או כך חייו עומדים בפני שינוי ותפנית.

יעקב ועשיו היו תאומים. לא תאומים זהים – שמקורם מאותה ביצית מופרית ודמיונם הגנטי מושלם, אלא "תאומי אחווה" – תוצר של הפריית שתי ביציות שונות