כל המאמרים במדור הגיגים

מה מייחד את פיסת האדמה הקטנה הזו, המכונה ארץ ישראל, משאר חלקי תבל? כיצד דווקא רצועת קרקע צרה זו על פני הגלובוס, נושאת משמעות כה

הפסוק "ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה" (דברים י"א, כ"ו) מעמיד בפנינו את אחת השאלות המטרידות ביותר בהגות היהודית: האם עצם הצבת הברירה בפני

האם ארץ ישראל היא רק זירה גיאופוליטית, או שמא משקפת היא ממד קיומי עמוק יותר, מטאפיזי במהותו? שאלה זו, שהדהדה לאורך הדורות, מקבלת משנה תוקף

רבותינו אומרים (דברים רבה יא, י) כי משה רבינו התפלל תקט"ו (515) תפילות כמניין "ואתחנן" לפני הקב"ה כדי שיכניסו לארץ ישראל המערבית. מילת המפתח במשפט

כמענה לשאלה שבכותרת, אומרת התורה: "גַּם בִּי֙ הִתְאַנַּ֣ף ה' בִּגְלַלְכֶ֖ם לֵאמֹ֑ר גַּם אַתָּ֖ה לֹא תָבֹ֥א שָֽׁם". סברנו כי מניעת משה רבנו מלהיכנס לארץ ישראל הינה

מאמרו של ד"ר חזות גבריאל, "לאומיות וצבא, מאז ומעולם", הנסמך על פרשת מטות (תשפ"ד), מציע תובנות מעניינות על הקשר בין שירות צבאי, לאומיות ואחריות קולקטיבית.

מאמרו של ד"ר חזות גבריאל "ברית מברית",  אשתקד, מהווה ניסיון מעניין לפרש מחדש את הברית שנכרתה עמי, פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן. ד"ר חזות

מה לא ניסו אויבינו כדי לחסל אותנו כעם, כישות ציונית וכיהודים? אירועי שמחת תורה המזוויעים מוכיחה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה. כל הזירות, כל כלי

מאמרו של ד"ר חזות, "מגבלות השכל האנושי", מעלה נקודה מהותית לגבי יכולתנו להבין את העולם הסובב אותנו, ובפרט את עומקן של מצוות כמו פרה אדומה.

שמי קורח, בן יצהר, בן קהת, בן לוי. כן, אותו קרח ששמו נקשר במחלוקת, במרידה, בערעור על סמכות. אבל אני כאן כדי לספר את הסיפור