כל המאמרים במדור ויקהל-פקודי

חכמת לב קשורה במקומות עמוקים שמביאים אותנו לאמונה פנימית חזקה בפרשת ויקהל, חוזרים וממנים את בצלאל לבניית המשכן. מה היה ייחודי בדמותו של בצלאל? לפי

ארבע וחצי פרשיות מקדישה התורה להקמת המשכן, והיא יורדת בהן לפרטי פרטים, לא רק בציווי אלא גם בעשייה. וכל המאמץ הגדול הזה הוא כדי להכשיר

בפרשת פקודי כותבת התורה שיש לעשות מעיל שכולו תכלת: "וַיַּ֛עַשׂ אֶת־מְעִ֥יל הָאֵפֹ֖ד מַעֲשֵׂ֣ה אֹרֵ֑ג כְּלִ֖יל תְּכֵֽלֶת". בעקבות כך נעסוק השבוע בדיני התכלת בציצית, ובמחלוקת האם

"הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" [פרשת החודש – שמות יב' ג]. פרשני התורה התקשו בכוונת הכתוב 'לכם'. למה רק לכם?

  כתוב בפרשת כי תשא: "וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: …וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'" מאמר זה מסתמך על מספר עובדות בסיסיות שבחלקן נראות פרדוקסליות. עובדה היא שהרוב

אזרחי ישראל חזרו השבוע להתקהל במסעדות ובגני אירועים, במוסדות חינוך ובאולמות תרבות, ובשבת זו ישובו גם להתקהל בבתי הכנסת. גם פרשותינו נפתחות בהתקהלות, כאשר משה

נו, אז מה יהיה בבחירות? רבים מהנשאלים ישיבו על פי תחושת הבטן שלהם או עפ"י מה היו רוצים שיהיה. מדרגה אחת למעלה הם אלה המסתמכים

פרשתנו פותחת בפסוק "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל … קחו מאיתכם תרומה". עלינו להבין שעיקר משמעות הפסוק בביטוי ההפרדה המתוארת כאן בין בני