כל המאמרים במדור ראה

"וְלֹֽא־יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן־הַחֵרֶם" (דברים יג: יח). דין זה נוגע לא רק לעיר הנידחת, אלא גם לאיסור ליהנות מעבודה זרה ואביזריה. במציאות שחז"ל חיו בה,

מצוות רבות בפרשת "ראה" עוסקות בנתינה לזולת: מעשר ללוי ומעשר לעני, שמיטת כספים והלוואה לנזקקים, שילוח עבדים, ומתן מענקי פרישה לעבד המסיים עבודתו. גם מצוות

בזוהר כתוב, שהחלב מסמל את החסד והבשר את הדין, ואין לערבב ביניהם, לכן ממתינים בין אכילת מוצרי חלב לאכילת בשר  בפרשת השבוע (יד, כא) כותבת

לפני קצת יותר משבוע ירו מחבלים על אוטובוס ממוגן של מתפללים שבאו להתפלל בקבר יוסף. אירוע זה בא לאחר שבפעם הקודמת נורתה אש על הקבר

שאלה עתיקת יומין היא מהו המקור לרע בעולם, האם הוא בא משמים או הוא תוצאה של מעשי האדם? המדרש [קה"ר ז] מספר : "בשעה שברא הקב"ה את אדם

בשל העובדה שטיולים בחו״ל הפכו להיות עניין שבשיגרה, חשיבות הלכות כשרות פורצת ועולה אשרינו שאנו גרים בארץ ישראלֿ, ואין בעיה של ממש לשמור כשרות. כמעט

זו השאיפה אליה צריך לשאוף ולהתפלל- לזכות ל'מַתַּת אֱלוקים', לעבודה שלא הולכים אליה רק בגלל שחייבים, ורק כדי להתפרנס לכל דור יוצאי המדבר הנמצאים בעבר

גם אם לא נקיים מצוות אבל נימנע מאיסורים כל חיינו, עדיין נקבל שכר עצום פרשת ראה רוויה במצוות. אחת מהן נאמרת בתוספת חיזוק "רק חזק

כאשר הלאום עוסק באופן אינטנסיבי בהקמת המדינה קל מאוד להתבלבל מן המציאות לפנינו הניסוח המקראי לעיקרון הבחירה החופשית, בחירה המאפיינת ומגדירה את האדם בלבד מכל

על הבחירה החופשית: "קל לעשות את הדבר הנכון. קשה יותר לדעת מה נכון". ניתנו לפנינו ברכה וקללה. ועלינו לבחור. ה"שפת אמת" מתפעל מההצמדה של ברכה