כל המאמרים במדור תורה ומדע בפרשה

אשה כי תזריע

"אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים כימי נידתה תטמא. ואם נקבה תלד וטמאה שבועיים כנידתה". (ויקרא יב',א'-ה'). למקרא פסוקים אלה, מתעוררות השאלות הבאות:

קראו עוד »

צו את אהרן – קח את אהרן

בפרשת צו התורה חוזרת ומתארת את דיני הקרבנות שהובאו בפרשת ויקרא. נשאלת השאלה: מדוע? בפרשת ויקרא הקב"ה פנה אל משה: "דבר אל בני ישראל ואמרת

קראו עוד »

בחוקותיהם לא תלכו

"כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וכמעשה ארץ כנען אשר אני מביא אתכם שמה לא תעשו ובחוקותיהם לא תלכו" ( ויקרא יח', ג')

קראו עוד »

קרבנות מאז ולעתיד לבוא

לאחר ציווי מתכונת עבודת הקרבנות התורה מסכמת: "זֹאת הַתּוֹרָה לָעֹלָה לַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַמִּלּוּאִים וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים: אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶת מֹשֶׁה בְּהַר סִינָי בְּיוֹם צַוֹּתוֹ

קראו עוד »

על כל קרבנך תקריב מלח

בני ישראל נצטוו להוסיף מלח על כל סוגי הקרבנות שהם הקריבו: "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל

קראו עוד »

כוח האמונה וכוח התאווה

בפרשת שמיני מפורטים סימני בעלי החיים, שעל פיהם נקבעו כללי המותר והאסור באכילה מן הבהמות, הדגים, העופות והחרקים. בסיום הקטע הדן במאכלות אסורות ובהקשר אליו,

קראו עוד »

ראשית צמיחת גאולתנו

הביטוי "רֵאשִׂית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ" מופיע לראשונה בתפילה לשלום המדינה, אשר חוברה על ידי רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל:

קראו עוד »

חר האבא או האמא?

בפרשת אמור התורה מספרת על קטטה שפרצה במחנה: "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי"

קראו עוד »

ברכות גשמיות וברכות רוחניות

"אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם בטח בארצכם. ונתתי

קראו עוד »

שבתון לאדם ושבתון לאדמה

"כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן לכם ושבתה הארץ שבת לה'. שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמר כרמך ואספת את תבואתה. ובשנה השביעית

קראו עוד »
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן