כל המאמרים במדור פסח

הלשון מכוסה פקעיות טעם, שהן קולטנים הרגישים לתכונה הכימית שנקראת חומציות. כשאנחנו מכניסים לפה חומר חומצי הקולטנים מפעילים תאי עצב שמעבירים את המידע למוח שמעבד

בשבוע שעבר התגייס מחזור נוסף של תלמידי ישיבתנו לצה"ל, לגולני, שריון, מודיעין ופרמדיקים קרביים. ביציאה מהבקו"ם נמצא מאהל מחאה של ארגון 'אחים לנשק' (אנשים בגיל

  על פי סקר שנערך, כשני שליש מהאוכלוסייה שותים בליל הסדר מיץ ענבים, ורק שליש שותים יין. בעקבות כך נעסוק בשאלה האם אמנם אפשר לצאת

כל אחד מהמחנות בישראל דורש טוב לעמו, ובכולם יש מי שטובת המדינה לנגד עיניהם, אבל הידברות "אִ֣ישׁ אֶת־רֵעֵ֑הוּ" נראית בלתי אפשרית   בעוד אנו מתכוננים

אם מבצעים מכירת חמץ ללא צורך אמיתי, זו פגיעה במעמדה ההלכתי של המכירה בימים אלו מתבצעת מכירת חמץ בקהילות ישראל. הצורך במכירת חמץ הוא כדי

לדעת רבים מהפוסקים הספרדים רק בפסח על המצה מברכים המוציא, ואילו בשאר ימות השנה ברכתה מזונות בעקבות הפרשה הדנה בענייני המנחות, קלייתן, אפייתן ואופן הכנתן,

אם תרצו – הרי זו ההגדה של פסח שעמדה כמעט יותר מכל חיבור יהודי אחר (אולי פרט לתנ"ך) במוקדו של לימוד ועיון, פירוש ודרש במשך

משהו התעמעם: החזרת הופכת לחסה, צום בכורות למיטיבי לכת פלוס, בלבד, אני לא מנקה את מסילות התריסים, הילדים שלי לא מנקים את העלים של העציצים

ברוח חג הפסח לשתף את הקוראים בקושיה האישית שלי שהייתי מוסיף בלילה הסדר הקרוב. חשבתי על שאלה רצינית ואז מצאתי. מי יודע מדוע ולמה לובשת

בימים אלה, של התקוטטות-רבתי והתכותתות-רבתי (מלשון כתות-כתות, כחידושו היפה של שלונסקי), ראוי לזכור שחג הפסח ויציאת מצרים, ששיאה הרוחני הוא מעמד הר סיני, מבטאים את