כל המאמרים במדור מועדים

שני גואלים גדולים יש לעם ישראל. האחד משה רבנו הגואל הלאומי בשעה שיצאו ממצרים והשני הוא אליהו הגואל לעתיד לבוא וכפי במדרש פסיקתא רבתי פסקא

אחד החגים היותר שמחים בעם היהודי הוא חג הפסח, ובצדק. חג זה מסמל את תחילת דרכנו מעם של עבדים במצרים, דרך שבסופה זכינו ב"ה למדינה

בשתי הרשימות הקודמות עסקנו בחומרות הקטניות, בשני המניעים המרכזיים שדורשים מאתנו, לענ"ד, להקל בה עד כמה שניתן בימינו, ובמקומות שבהם האירו לנו פוסקי ההלכה צדדים

ללא ספק אחד הרעיונות החסידיים המצוטטים ביותר בפסח, רעיון שאין דרשה חסידית שלימה בלעדיו, הוא ההדגשה על הדיבור בחג הפסח, בדמות הנוטריקון "פסח=פה סח". הדברים

התחום המוביל את חומרות חג הפסח הוא איסור אכילת הקטניות, אצל בני אשכנז. הגמרא במס' פסחים (לה', א') דנה בנושא: "משנה: אלו דברים שאדם יוצא

בליל הסדר אנו חוזרים ומבררים לעצמנו את סוגיות היסוד של עולמנו הרוחני. המציאות המורכבת בה אנו חיים מציבה בפנינו אתגרים רוחניים. אחד מהגדולים שבהם, הוא

הרב יעקב אריאל הרב הראשי של רמת-גן ארבעה כוסות תוקנו כנגד ארבע לשונות של גאולה. אך באמת יש חמש לשונות: והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, והחמישית

הרב יעקב אריאל הרב הראשי לר"ג ברצוני למחות בזאת על שני מאמרים בשבת האחרונה שהביעו זלזול במנהגי ישראל. איסור הקטניות בפסח שהתקבל על רוב עם

ברשימה הקודמת העלנו שני טיעונים כבדי משקל מדוע יש להקל בימינו, עד כמה שניתן, בחומרת הקטניות. האחד, החתונות הבין-עדתיות בימינו והקמת משפחות מעורבות מאשכנזים וספרדים