כל המאמרים במדור שמיני

מילה מעניינת היא המילה 'אדרבה'. בהגדרות האקדמיה ללשון, הגדרתה של המילה 'אדרבה' היא- 'הַהֶפֶךְ', 'ההפך הוא הנכון' , וכך גם במילונים השונים המילה 'אדרבה' מופיעה

חלקה האחרון של פרשת שמיני עוסקת במזונותיו של האדם והיא מהווה בנין-אב לחטיבה הגדולה של דיני כשרות ומאכלות אסורים. בסמוך לסוף פרשתנו ובהתחלת פרשת מצורע

בפרשת שמיני מפורטים סימני בעלי החיים, שעל פיהם נקבעו כללי המותר והאסור באכילה מן הבהמות, הדגים, העופות והחרקים: "זאת החיה אשר תאכלו מכל הבהמה אשר

במדרש נקשרת מצוות העומר בזכותם של בני ישראל לירש את הארץ: "…ומאיזה זכות זכו ישראל לירש הארץ – הוי אומר בזכות מצות העומר" (ויקרא רבה

ימי ספירת העומר מקושרים אצל רבים לאבלות. ברשימות הבאות ננסה לעמוד על טיבה של אבלות זו, ולבחון אותה מבחינה רעיונית והלכתית גם יחד. מקורה של

"אין דבר שלם יותר מלב שבור, ואין זועק יותר מן הדממה". משפט זה, שטבע ר' נחמן מברסלב, זכה לפופולאריות רבה בזכות שירה של נעמי שמר.

"וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם: וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי

עבודת ד' עלולה להכיל אש זרה – זה החידוש הגדול של פרשת השבוע שלנו. עצם העובדה שמדובר בעבודת הא-לוהים אינה מבטיחה שהיא לא תכלול את

פרשיותיו הראשונות של ספר ויקרא רצופות הוראות פתיחה באש. כך, בראש פרשת צו: "ואש המזבח תוקד בו… אשר תאכל האש את העולה… והאש על המזבח

התורה מוצאת בספירת העומר עניין עקרוני רב משמעות. שהרי, ספירה זו מביאה אותנו לחג השבועות, החג היחיד בתורה שאין לו תאריך קבוע. לשון התורה ביחס