כל המאמרים במדור מועדים

ההגדה של פסח היא אחד הספרים המודפסים ביותר והפופולאריים ביותר בתולדות עמנו. הסיבה לכך כפולה – הנחיצות בנוסח אחיד, שיהיה מונח בכל בית יהודי בליל

ישי אילן, עו"ד שבת הגדול זכתה לשמה זה גם בגלל סיומה של ההפטרה של שבת זו (מלאכי ג') – "הנה אנוכי שולח לכם את אליה

כאשר יציין בימים הקרובים העם היושב בציון את יום הזכרון לשוה ולגבורה נזכה כמדי שנה למנה גדושה בסיפורים מצמררים ומבעיתים על אימי השואה וזוועותיה, על

זכה ל"ג בעומר למעמד מיוחד שביום זה מותר לערוך חתונות ולהסתפר. ביום זה אסור להתענות וכמובן לא אומרים תחנון. אמנם יש הנוהגים להימנע ולא להתחתן

בתפילות פסח מוגדר כ"זמן חרותנו" ושבועות כ"זמן מתן תורתנו". אולם "זמן מתן תורתנו" יכול גם כן להתפס כ"זמן חרותנו". הפסוק מתאר את לוחות הברית: "וְהַלֻּחֹת

הרב משה פינצ'וק, ראש תכנית בית המדרש, המכללה האקדמית נתניה אין מקור בתלמוד למנהגי האבילות בספירת העומר. אך מנהגים אלו מוזכרים כבר לקראת סוף תקופת

מועצת הרבנות הראשית לישראל תיקנה שביום העצמאות יש לקרוא את דברי הנביא ישעיהו, המבשר על הגאולה האחרונה והשלימה. בין השאר, כנקוב בכותרת רשימה זו, משרטט

רו"ח אילן גיפמן, מנכ"ל אספן גרופ בע"מ בשבת זו, שנקראת "שבת הגדול", יש מקום להעמיק במשמעות חג הפסח ובמשמעותה של יציאת מצרים. בהגדה של פסח

"כגד ארבעה בנים דברה תורה, אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול". רבות נכתב אודות זהות ארבעת הבנים, אולם במאמר זה אבקש

במבט ראשון, הפיוט "דיינו" נראה כסקירה שטחית ועממית של יציאת מצרים, מעין רשימה לקונית של הנסים והנפלאות שעשה הקב"ה עמנו ותו לא. אכן, בנוסח ההגדה