כל הפוסטים בהרב ד"ר שלום שרון

זוכר אני עד היום כאילו היה זה אתמול את הרגע העילאי שהתרחש בכפר שלנו שבאתיופיה, בו זכינו בביקור של שני

לפני כשלושה שבועות בדרך חזרה מארצות הברית במטוס אל על, אירע מקרה שהדהים אותי מאוד. לאחר שהתיישבתי במושב, ניגש אלי

ברוח חג הפסח לשתף את הקוראים בקושיה האישית שלי שהייתי מוסיף בלילה הסדר הקרוב. חשבתי על שאלה רצינית ואז מצאתי.

לאחר היפוך הגורל במגילת אסתר, הכתוב מודיענו שבעקבות ניצחון היהודים על המן ובניו, "ורבים מעמי הארץ מתיהדים כי נפל פחד

"הרב שרון אני נהנית מאוד לקרוא את הטורים שלך בשבתון… אני מעריכה את צורת החשיבה של ביתא ישראל בכל הנוגע

בפרשתנו ישנה מצווה שלכאורה אינה עולה בקנה אחד עם הטבע האנושי. האינסטינקט הטבעי שלנו הוא להתעלם מהשונא. בניגוד לכך, התורה

"וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה א-להים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ה' את ישראל ממצרים"

בבסיס "האמנה החברתית" עומד הרעיון שבתחילה בני האדם חיו בחופש מוחלט, אבל הם היו שרויים בחוסר ביטחון וללא הגנה; זאת

לקראת היציאה ממצרים מצווה אלוקים את משה: "…ולקחו מן הדם ונתנו על שתי המזוזות ועל המשקוף על הבתים אשר יאכלו

"וַיְדַבֵּר אֱלֹקים אֶל משֶׁה וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי ה': וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ-ל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא