אחריות על איבוד שליטה
איבוד שליטה על אירוע, על אף כוונות טובות וראויות – זו הפרשנות המרתקת של רש"י למעשי אהרון בסיפור עגל הזהב.
איבוד שליטה על אירוע, על אף כוונות טובות וראויות – זו הפרשנות המרתקת של רש"י למעשי אהרון בסיפור עגל הזהב.
בשעה שעסקו הרמב"ם והרמב"ן בסוגיות היסוד בענייני טעמי המצוות, הם בחרו במצוות שילוח הקן כמצע לדיון. הבחירה הזו נבעה מהמשנה
"וְכִי יְפַתֶּה אִישׁ בְּתוּלָה אֲשֶׁר לֹא אֹרָשָׂה וְשָׁכַב עִמָּהּ – מָהֹר יִמְהָרֶנָּה לּוֹ לְאִשָּׁה" – ביקורת מוטעית רבה נאמרה על
אלו תכונות חייבות להיות למי שראוי להיות שופט? ניסוח פשוט, של מי שלא שאב את התביעה הזו מהתורה, מציג לפנינו
קשה שלא להקביל את סיפור הימים שלפני קריעת ים סוף למציאות ימינו, בעיקר כשאנו מצרפים לדברי התורה שבכתב את המבט
בעולמם של חכמים, אנו מוצאים הרבה דברי אגדה וסיפורים מאתגרים. פעמים רבות, לא ברור מהי המסקנה העולה מהם. כזה הוא
הכבדת לב היא מהאירועים המרתקים ביותר בעולמו של האדם. הקורא בעיון את סיפור מכות מצרים בוודאי שם לב לעובדה שיש
"למה תכה רעך" – במידה עמוקה מאוד, זוהי התורה הראשונה שלימד משה רבנו את עם ישראל. את הזכות לומר דברים
דן ידין עמו כאחד שבטי ישראל – סוגיית השבטיות מעסיקה את הדעת מיום שנוצרה ועד ימינו אנו. מחד גיסא, ״כולנו
"אנכי אערבנו מידי תבקשנו". עצות רבות ניתנו לציבור שכדאי לו להימנע מלהיות ערב למישהו אחר. הפסוקים המפורסמים בספר משלי "…בְּנִי