כל הפוסטים בשרלו
על גאולת התורה
קיומה של מדינת ישראל ושגשוגה ממשיכים לאתגר את עולם התורה. לאחר שנים רבות של גלות, בהם הגענו לפסגות בתחום הפסיקה
השבת הציבורית
הפולמוס על אופייה הציבורי של השבת בישראל מחייב, כמו בכל דיון הראוי לשמו, עשיית סדר לוגי בנושאים העומדים על הפרק,
שביתת הרמב"ן
פרשת אמור, ובעיקר השנה, היא הזדמנות מצוינת להזכיר לעצמנו את מהות יום השבת. דברי הרמב"ן בפרשה הם יסוד היסודות: ניתן
הארץ שייכת לקב"ה
וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת כִּי לִי הָאָרֶץ כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי: מצוות היובל מבטאת את עובדת היסוד כי ארץ
חיפשתי עבודה, אך אף אחד לא רצה להעסיק אותי
בימים האחרונים ענו עדים למסע פרסום של משרד האוצר המבקש מתושבי מדינת ישראל להעדיף בהעסקה בראש ובראשונה את הזקוקים לעבודה
הכתובה שבינינו ובין ריבונו של עולם
אחד המנהגים המיוחדים שבמנהגי החופה שבעם ישראל הוא הקראת הכתובה מתחת לחופה. הקראה זו אינה חובה הלכתית, ואינה חלק מהחופה.
הראי"ה
השבוע נציין תאריך מיוחד בתולדות הציונות הדתית – מאה שנים לעליית הרב קוק לארץ ישראל, ומינויו לרבנות יפו והמושבות. בכ"ח
תרומות השמיטה והשבת לעולם
אחד התהליכים המרתקים ביותר שהתחוללו בשנה שעברה, שנת השמיטה, היה הניסיון לשאול את עצמנו באופן מתמיד מהי המשמעות המעשית של
אחיך
"כי ימוך אחיך" – עוד לפני המצוות השונות הכרוכות בכך, צריך לשים לב גם לשפה. לאורך הפרשה הזו כולה, התורה