התורה חסה על הממון
טבעו של האדם לאהוב את ממונו, עד כדי כך שחז"ל אמרו (ברכות סא ב): "שיש לך אדם שממונו חביב עליו אפילו מגופו". וכאשר רצו חכמינו
טבעו של האדם לאהוב את ממונו, עד כדי כך שחז"ל אמרו (ברכות סא ב): "שיש לך אדם שממונו חביב עליו אפילו מגופו". וכאשר רצו חכמינו
ריבון העולמים לא רק נתן תורה לעמו ישראל, אלא הוא גם מחנך ומדריך את ישראל. זאת אנו לומדים מדברי הנביא [ישעיה מח יז ] "אני
הרעיון המרכזי של פרשתנו הוא שהאדם אינו ריבון על רכושו ואדמתו, אלא "לה' הארץ ומלואה", ועל האדם להתנהג בארצו של הקב"ה לפי ההנחיות של בורא

בציבור האימוני, ולא רק בדור הצעיר אלא גם בציבור המבוגר שלו, מתנהלים מפעם לפעם דיונים וויכוחים איך להתייחס אל המדינה ומוסדותיה, במיוחד אחרי שמוסדות השלטון
יש שני סוגי התנהגויות של האדם. האחת התנהגות מ"יראה" והשנייה התנהגות מ"אהבה". התנהגות מיראה היא התנהגות של חשבון כדאיות, של רווח והפסד, ואילו התנהגות מאהבה

בקשתם של בני גד ובני ראובן: "אל תעבירנו את הירדן" נחשבה על ידי משה ל"תרבות אנשים חטאה". מה היה חטאם בבקשתם זו? לכאורה החטא היה
לא רק ביציאת מצרים הושיע משה רבנו את ישראל, והוציאם מעבדות לחרות, אלא גם לאחר מכן כשריחפה סכנת כליה על ישראל עמד משה בפרץ וסילק
אחד מפלאי העולם הוא הישרדותו של העם היהודי במדבר העמים, כבשה אחת מול שבעים זאבים המבקשים לטרוף אותה, ואכן האמירה: "בכל דור ודור קמים עלינו

עם ישראל – בארץ ישראל – על פי תורת ישראל – הם שלושת מרכיבי השלמות היהודית, ועל כן מאז הושלך אברהם אבינו לכבשן האש, מנסות

אגדה קדומה מספרת: "משחרב הבית בראשונה נתקבצו כתות כיתות של פרחי כהונה ומפתחות ההיכל בידם ועלו לגג ההיכל ואמרו לפניו: ריבונו של עולם, הואיל ולא