
על מצולות השכרות
פורים מאפשר לנו לפגוש את ההיבטים החיוביים שאלכוהול מסוגל לחולל בליבות בני אדם – החוויה המשחררת, המשמחת, המפגישה עם תחומים אחרים בנפש, היפוך הלב ופתיחתו
פורים מאפשר לנו לפגוש את ההיבטים החיוביים שאלכוהול מסוגל לחולל בליבות בני אדם – החוויה המשחררת, המשמחת, המפגישה עם תחומים אחרים בנפש, היפוך הלב ופתיחתו
אני זוכר את התמונה בדייקנות. בכל יום רביעי בשעה 11:00 בדיוק, נכנס לבית המדרש של ישיבת מרכז הרב קבצן ירושלמי שלא היה מפספס מושב אחד
שלושה פסוקים במגילת אסתר מתארים את ההתפתחות שחלה בעיצוב ימי הפורים והלכותיהם. בתיאור הפורים הראשון שחגגו לאחר המלחמה בי"ג אדר, כותבת המגילה שעשו היהודים את
חידושי התורה של גדולי ישראל מכילים מאות אלפי כרכים רציניים ועמוקים. אך מקריאה ועיון בתורות אדירות אלה מנקרת בנו השאלה – היה לאותם חכמים נשגבים
הרב שלמה שושן ראש ישיבת ההסדר והגרעין החברתי בית שאן מבית 'קרן קהילות' חג פורים, שנתפס לפעמים במבט שיטחי וחיצוני, כיום של ליצנות והתפרקות, נאמר
היסטורית קשה לנתק את סיפור המגילה מן המאורעות שהתרחשו בארץ ישראל באותה עת. את אשר התרחש בארץ ישראל אנו יכולים למצוא בעזרא ונחמיה. אירועי המגילה
"מה נשתנה", שאל פעם יהודי פיקח, "דג זה שעל הצלחת, מכל דגים שבים? והלא הים, גדול ורחב ידיים הוא, ויש בו מיליוני דגים. מה היה
המדרש במסכת מגילה (ז:) מגולל אירוע תמוה אשר התרחש בעיצומו של חג הפורים: "רבה ורבי זירא עבדו (קיימו) סעודת פורים בהדי הדדי איבסום קם רבה
חננאל ובר, רו"ח, MBA מגילת אסתר מסתיימת, כידוע, בפסוק "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" (אסתר ח, טז). האמנם? האם כל היהודים זכו לאותה הרגשה
אחד הפיוטים החשובים שנכתבו לימי הפורים בתולדות עמנו הוא יצירתו של הפייטן הדגול לוין קיפניס, "אני פורים" (באמת! קיפניס, חתן פרס ישראל, כתב מאות
עלון השבת הוותיק והמוביל מזה 20 שנה. ב“שבתון“ מדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, סוגיות בחינוך ובהשקפה, דברי תורה מפולפלים, יהדות ודמוקרטיה, ועוד, הנכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית. המגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי. העלון מופץ ב-60,000 עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכי אתר שבתון: מוטי זפט, ליאת שוקרון