דָּבָר אַחֵר 'כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ' (שמות י, א), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: מִכָּאן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִין לוֹמַר לֹא הָיְתָה מִמֶּנּוּ שֶׁיַּעֲשֶׂה תְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר 'כִּי
'"לֵךְ וְהִפָּרַע מִמֶּנּוּ'. אָמַר לוֹ: הֵיאָךְ אָבִיא עָלָיו עֶשֶׂר מַכּוֹת? אָמַר לוֹ: (שמות ד, יז) 'וְאֶת הַמַּטֶּה הַזֶּה תִּקַּח בְּיָדְךָ'. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: הַמַּטֶּה מִשְׁקַל
"דָּבָר אַחֵר: 'וְאֵלֶּה שְׁמוֹת' – אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ: כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַר 'אֵלֶּה' – פָּסַל אֶת הָרִאשׁוֹנִים, 'וְאֵלֶּה' – מוֹסִיף שֶׁבַח עַל הָרִאשׁוֹנִים. 'אֵלֶּה תוֹלְדוֹת
"רבנו הקדוש חשש בשיניו י"ג שנה, וכל אותן י"ג שנה לא מתה חיה בא"י, ולא הפילה אשה עוברה בא"י. בסוף י"ג שנה כעס רבי על
"אָמַר רַבִּי יוּדָן: כְּשֶׁהָיְתָה חֲמָתוֹ שֶׁל יְהוּדָה עוֹלָה, הָיוּ שְׁתֵּי שְׂעָרוֹת יוֹצְאוֹת מִתּוֹךְ לִבּוֹ וְקוֹרְעוֹת אֶת בְּגָדָיו, וּכְשֶׁהָיָה מְבַקֵּשׁ שֶׁתַּעֲלֶה חֲמָתוֹ, הָיָה מְמַלֵּא אַפּוּנְדָּתוֹ אֲפוּנִין
"את חטאי אני מזכיר היום, פרעה קצף על עבדיו וגו', ושם אתנו נער עברי עבד וגו'. ארורים הרשעים שאפילו הטובה שעושים מתכוונים לרעה, שאמר שר
"מה כתיב למעלה מן הענין 'ואלה המלכים' וגו' וכתיב הכא 'וישב יעקב'? א"ר חוניא: משל לאחד שהיה מהלך בדרך וראה כת של כלבים ונתיירא מהם
"ויבכו – למה בכו? משל למה הדבר דומה? לזאב שבא לחטוף את האיל, התחיל האיל לנגחו. נכנסו שיני הזאב בקרני האיל, זה בוכה וזה בוכה.
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה א-להים וגו', אמר ר' ברכיה: בכל מה שתבע יעקב מן הקב"ה השיבו. אמר: אם יהיה א-להים עמדי, השיבו: והנה
"'ֹוַיְהִי כַּאֲשֶׁר כִּלָּה יִצְחָק לְבָרֵךְ אֶת יַעֲקֹב וַיְהִי אַךְ יָצֹא יָצָא יַעֲקֹב מֵאֵת פְּנֵי יִצְחָק אָבִיו וְעֵשָׂו אָחִיו בָּא מִצֵּידוֹ'. זה יצא וזה נכנס, היאך
