כל המאמרים במדור בלק

רבים תמהים כיצד פרשה בתורה נקראת על שם רשע כמו "בלק". האם היינו קוראים פרשה על שם סינוואר, או צוררים אחרי בהיסטוריה האנושית והיהודית? אבל

קורס שליחים אָמַר רַבִּי יוֹסֵי בֶן קִסְמָא, פַּעַם אַחַת הָיִיתִי מְהַלֵּךְ בַּדֶּרֶךְ וּפָגַע בִּי אָדָם אֶחָד, וְנָתַן לִי שָׁלוֹם, וְהֶחֱזַרְתִּי לוֹ שָׁלוֹם. אָמַר לִי, רַבִּי,

באחת הדרשות היפהפיות שלו, מפענח הזוהר את מעשה העגל. "אלה אלוהיך ישראל", הכריז עם ישראל לנוכח העגל שיצר אהרון ורקד מולו. במשפט הזה, טוען הזוהר,

סודו של היירוט בפועל חידתי בתנ"ך. בספר במדבר מסופר כי כשיצא בלעם לקלל את ישראל ראתה אתונו את מלאך ד' ניצב בדרכה, ולפיכך סטתה מן

בשתי מילים ממוקדות ומדויקות מיטיב דווקא בלעם, זה שנקרא לקלל את ישראל, להגדיר את מהות אופיו של העם היהודי, ואת החומרים המרכיבים את הדנ"א שלו.

מה לא ניסו אויבינו כדי לחסל אותנו כעם, כישות ציונית וכיהודים? נדמה כי ההיסטוריה חוזרת על עצמה כמעט באותן עוצמות. כל הזירות, כל כלי הנשק

"עַיִן טוֹבָה, וְרוּחַ נְמוּכָה, וְנֶפֶשׁ שְׁפָלָה – מִתַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ; עַיִן רָעָה, וְרוּחַ גְּבוֹהָה, וְנֶפֶשׁ רְחָבָה – מִתַּלְמִידָיו שֶׁל בִּלְעָם הָרָשָׁע…" (משנה אבות ה,

שאלה: בתום שבועות ארוכים של לחימה בתוך שטח רצועת עזה, גדוד מילואים סיים את חלקו לעת עתה, ועתיד להשתחרר. השבוע הקרוב, שבו חל צום י"ז

"וַיִּקָּחֵהוּ שְׂדֵה צֹפִים אֶל רֹאשׁ הַפִּסְגָּה וַיִּבֶן שִׁבְעָה מִזְבְּחֹת וַיַּעַל פָּר וָאַיִל בַּמִּזְבֵּחַ" [כג, יד]. רש"י פירש את חלקו הראשון של הפסוק על פי הפשט:

לפני ימים אחדים למדנו בדף היומי מימרה תמוהה שמתייחסת לפרשתנו: "משה כתב ספרו, ופרשת בלעם, ואיוב" (בבא בתרא יד ע"ב). לכאורה, מה החידוש שבדברי הגמרא?