כל המאמרים במדור התוועדות עם מרדכי

כל מה שיפה ואמתי בחיים, אפשר לבטל במחי יד, בשאלה קטנה, בהטלת ספק, בצקצוק או הרמת גבה. ההחלטות הגורליות ביותר של אדם, אינן נעשות מתוך

בשנות השמונים מעלה תאטרון החאן הצגה נועזת של המחזאי יוסי יזרעאלי, כשברקע ארוע של לויה. במרכז התאטרון הוצב ארון הקבורה שלו עצמו ואת פני הצופים

  באבניו M בברוקלין, סמוך ונראה לשדרת "אושן פארקווי" הסואנת, שוכן בית הכנסת של ראביי הרבסט. מלבד ספריה ענקית, מנינים, חדרי לימוד ומקווה טהרה, אפשר

בגל הראשון של המגיפה התפרסמו המון תובנות לימי קורונה. מאמרים בלי סוף עלו ברשת ובעיתונות הכתובה על ההשראה, על הלימוד המדויק לתקופה הזאת, על הבשורה

לפני שנים, יצא שנקלעתי באישון לילה עם קבוצת אמנים, לקברו של ר' אשר פריינד. "ר' אושר", שיום פטירתו במוצאי יום הכיפורים, היה דמות לא מיינסטרימית

כל מי שגידל פעם תוכונים, מכיר את התספורת המעניינת. לא עושים להם פוני או קוקו, אלא את הנוצות של הכנפיים נהוג לחתוך קצת מידי פעם

בזמנו של רבי מנחם מענדל מויטעבסק, שעלה לארץ והתיישב בטבריה, היתה מגפה גדולה. כולם היו סגורים בביתם מפורים ועד חג השבועות. אחד מתלמידיו הלך לטבול

פעם, הבת של רבי נחמן שפכה את לבה בפניו על צרות שיש לה עם עוזרת הבית שלה, משהו שם לא עבד טוב ביניהן… הוא ענה

פעם מישהו סיפר לי, שהוא ממש רצה לכתוב תגובה חריפה למאמר של מישהו. היתה לו כבר תגובה טובה שהוא היה יכול לשלוח. ברגע האחרון הוא

רבי יצחק אייזיק מקאליב, פגש פעם בדרכו איכר הונגרי מפזם שיר געגועים על ציפור המבקשת לשוב לביתה. "סול א קוקוש" שם הניגון. הוא ניגש אל