כל המאמרים במדור התוועדות עם מרדכי

ריח הצ'יפס של ר' מרדכי אלעזר רובינשטיין ז"ל היה מתנדף מהמטבח הקטן אל רחוב סלנט עד לפני פחות משלושים שנה. מהמרתף של ה'שול' – הלא

מגיל צעיר אנחנו יודעים שגאווה היא אם כל חטאת. שאגו הוא דבר מגונה כזה, אבוי הרי למי שהחבר'ה יתייגו אותו כאגואיסט. אנחנו מתחנכים לביקורת עצמית

הרבה פעמים אומרים לי כאלו שקוראים את הטורים שאני מספר על אנשים שנפטרו, אבל מה עם אלו שחיים בינינו? בטח יש מה ללמוד מהם… אז

אנחנו בדור שהדיבור החם הוא לחפש ולבקש חיבור לדברים. אם בהבנה שכלית, ואם בהרגשת הלב. אדם לא רוצה לעשות משהו שהוא לא מחובר אליו באמת.

יש לי חבר טוב שמופיע בשירה ונגינה בחתונות ובאירועים כבר הרבה שנים. אני זוכר כשהוא התחיל עם זה, אם הייתי פוגש אותו ביום שיש אירוע

השבוע היו ה"שלושים" לרב דוקטור אברהם טברסקי, הפסיכיאטר האמריקאי שהיה מומחה להתמכרויות וכתבתי עליו פה בטור לפני כחודש. תמונת המצבה הפעימה אותי, חשבתי למצוא שם

קרה לכם פעם שישבתם בערב נחמד עם חברים, וככל שעברו השעות התחילו החבר'ה לרכל על מישהו, ואז לטחון אותו עד דק, וככל שנשאבתם לצחוקים הוספתם

צריך ללמוד תורה ולהתפלל בכוונה, צריך לגמול חסדים, לתת צדקה, לשמח נדכאים ולאהוב כל יהודי, צריך להאמין שהכל לטובה, ולא לכעוס ולא להתקמצן, להיות זמין

בשבועיים האחרונים דובר רבות ברשת ובעיתונות על הרב ד"ר אברהם טברסקי שנפטר מקורונה, הרב הפסיכיאטר, שהיה מומחה לגמילה מהתמכרויות וכתב יותר משמונים ספרים בתחום בריאות

לפני שנים הייתי בהופעה של אברהם טל בזאפה. שם לראשונה הוא לימד את השיר "אורות". הוא סיפר (ויתכן שאיני מדייק בפרטים) שהשיר נכתב בהשראת חוויה