
ברד ירד והארץ תרעד
שבע המכות שספגה מצרים בפרשת וארא מותירות אותנו תוהים ומשתאים לנוכח העמידה האיתנה של העם בקשיים ובסבל. עמידת פרעה מוסברת בכך שה' הכביד את ליבו,

שבע המכות שספגה מצרים בפרשת וארא מותירות אותנו תוהים ומשתאים לנוכח העמידה האיתנה של העם בקשיים ובסבל. עמידת פרעה מוסברת בכך שה' הכביד את ליבו,

אילו היה משה בא בימים אלה ומעמיד עצמו לבחירות להנהגת האומה, הוא היה זוכה מן הסתם לקיתונות של ביקורת, והיה נפסל על-ידי הציבור כמו גם

אפשר היה לחשוב שמדובר בהפי אנד קלאסי. יעקב אבינו מבלה את שנותיו האחרונות במצרים בחברת כל בני משפחתו, החיים ביחד, באושר ובעושר, בשמחה ובאחדות. הרושם

החלטת יעקב לרדת מצרימה נראית מובנת מאליה, שכן בפגישת בנו האהוב יוסף שעלה לגדולה הוא יגשים את חלום חייו הגדול ביותר מאז היום הנמהר בו

מושג הנס עומד במרכז ימי החנוכה, ומושג הניסיון מתבלט מפרשות יוסף בתורה. בין נס וניסיון אין לכאורה כל קשר, אך האמת היא שזיקה הדוקה ביניהם.

יעקב זכה לשורה של הצלחות במלחמה רב-זירתית: הוא שרד את המאבק במלאך, צלח בשלום את המפגש עם עשיו, ושני בניו היכו באנשי שכם ואיש לא

הפירוד הארוך והכואב של האחים התאומים יעקב ועשיו, הגיע לסיומו בפגישה רוויית נשיקות ודמעות: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַׄיִּׄשָּׁׄקֵ֑ׄהׄוּׄ וַיִּבְכּוּ" (לג, ג-ד).

יעקב אבינו עבר מסכת חיים מרובת תהפוכות, וחייו היו רוויים אירועים מסעירים, עליות וירידות, הצלחות וכישלונות, רגעי אושר גדול ורגעי צער עמוק. בכל תהפוכות

הדרך שבה השיג יעקב את ברכות אביו יצחק מעוררת תהייה מוסרית גדולה. השיטה הידועה ביותר היא זו של רש"י (עפ"י ב"ר סה, יח), לפיה יעקב

פרשת מותה של שרה אמנו וקבורתה, פוגשת אותנו בימים בהם לבבות אזרחי ישראל ממוקדים במאמצים להשבתם של כל החטופים החללים ארצה כדי להביאם לקבר ישראל.