כל המאמרים במדור ערך מוסף

מלאכת המשכן הסתימה "כַּאֲשֶׁ֛ר צִוָּ֥ה ה'," ומשה ממעשה עמו התבשם. הוא ברך על המוגמר וכה אמר: "יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם" (רש"י, לט, מג).

  פרשת 'ויקהל' היא פרשה של עשיה קדחתנית. הפועל "ויעש" או "ויעשו" חוזר בה מספר פעמים רב ביותר בהקשר של בניית המשכן, ובעת קריאתה אנו

במבט ראשון אין כל קשר ודמיון בין מגילת אסתר לפרשת "כי תישא". אולם, בהתבוננות נוספת עולים קווי דמיון משמעותיים בין סיפור המגילה לבין הסיפור המרכזי

המצווה "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" מרחפת בחלל עולמנו ומהדהדת בשיח הציבורי מאז שמחת תורה אשתקד. המערכה הרצחנית והאכזרית של ארגון חמאס הביאה רבים

מינוי עובדי ציבור אמור להיעשות לפי קריטריונים ברורים של התאמה לתפקיד. כך לדוגמה, כאשר רוצים למנות כיום נציב לשירות המדינה, בוחנים את הכישורים ואת הניסיון

בלימוד פרק "ארבע מיתות" במסכת סנהדרין, אותו יסיימו לומדי הדף היומי בשבת זו, הרגישו מן הסתם רבים מהלומדים אי נוחות מסוימת. התיאורים של בת כהן

פתאום קם יתרו בבוקר, למחרת הצטרפותו אל בני ישראל במדבר, ורואה את משה חתנו יושב "לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם" ו"הָעָם עומד עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד

"נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה" (מגילה יד, א), ושירת דבורה הנביאה שאנו קוראים בהפטרה, הוצרכה לדעתי לדורנו. בימי דבורה "חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל", ושבטים בישראל נאלצו למגן

שתי מצוות נדרשו בני ישראל לבצע בליל מכת בכורות, זמן קצר לפני היציאה ממצרים:  קורבן פסח וברית מילה. חכמים הסבירו את הצורך במצוות אלה בכך

כשמשה בישר לבני ישראל את בשורת הגאולה ממצרים העם הגיב באמונה ובהודיה: "וַיַּאֲמֵן הָעָם וַיִּשְׁמְעוּ כִּי פָקַד ה' אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל… וַיִּקְּדוּ וַיִּשְׁתַּחֲווּ" (ד, לא).