כל המאמרים במדור ערך מוסף

 לקראת חג שמחת תורה הקרוב, עלו בשיח הציבורי שתי גישות קיצוניות באשר לציון אירועי הטרור שהתרחשו בו ביום. האחת טענה שיש לבטל את השמחה והריקודים,

"לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים", כך אמרו חכמים (תענית כו:), ובכל זאת רובינו נכנסים ליום הכיפורים ברוח נכאים, במיוחד באלה הימים. נראה שגם

עקידת יצחק נוכחת בראש השנה הן בקריאת התורה והן בתפילות ובפיוטים, וזכרה מרחף באוויר בעת תקיעת השופר. חז"ל הסבירו: "אמר הקב"ה: תקעו לפני בשופר של

סדרת העונשים שמופיעה אחרי הברית של פרשת 'נצבים' מסתימת בפסוק חותם שאומר: "הַ֨נִּסְתָּרֹ֔ת לַה' אֱ-לֹהֵ֑ינוּ וְהַנִּגְלֹ֞ת לָ֤נוּ וּלְבָנֵ֙ינוּ֙ עַד־עוֹלָ֔ם לַעֲשׂ֕וֹת אֶת־כָּל־דִּבְרֵ֖י הַתּוֹרָ֥ה הַזֹּֽאת" (כט, כח). 

מלחמה ארוכה ועקובה מדם מאחורינו, והלא-נודע אורב במסתרים לפנינו. לא-מעט אנשים נכנסים לחרדות לנוכח המצב, וכאילו כדי להקשות עוד יותר באות הקללות שבפרשתנו וכביכול נותנות

האם יש להתחשב במצוקותיהם של יחידים בבעיות ביטחוניות? פרשתנו יכולה לתת קריאת כיוון בעניין זה. שלושה סוגים של אנשים מקבלים בפרשה פטור מהשתתפות במלחמה: "הָאִישׁ

פרשת 'ראה' מכילה מעברים חדים בין מצוות מנוגדות באופיין, אשר ניתן לחלקן לשלושה חלקים: הראשון – התמודדות עם ההשפעות השליליות של גורמים שונים בארץ, כגון

שבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל ממחישים לפי פרשתנו את איכותה המבורכת של ארצנו. אולם, לנוכח המבחר העצום של הפירות והירקות שיש בזמננו, האם אנו

פתגם ידוע המנוסח בלשון תפילה, פונה לא-לוהים ואומר: "תן לי את האומץ לשנות את מה שביכולתי לשנות, את השלווה לקבל את מה שאין ביכולתי לשנות,

בפרשת 'דברים' מתאר משה שני סוגי תגובות לדיווח של המרגלים: תגובת המאפילים ותגובת המעפילים. המאפילים שמעו את דברי 12 השליחים על "עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת, בַּשָּׁמָיִם",