כל המאמרים במדור ערך מוסף

למעלה משנה שהו נח ובני ביתו בתיבה. הם נכנסו אליה ב-י"ז מרחשוון, ויצאו ממנו בכ"ז מרחשוון בשנה שלאחר מכן. נח זכה בוודאי למבול של ניסים

בסיפורו של פרנץ קפקא "לפני החוק", מסופר על בן כפר שרוצה להיכנס בשער החוק, אולם הוא רואה שיש שומר גדל גוף ומצויד היטב העומד בשער

חג הסוכות נפתח השנה בחפיפה עם יום השבת, ולשתי המצוות הללו קווי דמיון רבי משמעות. האדם אמור להיכנס לשבת מתוך הרגשה שכל מלאכתו עשויה, ובדומה

מהו האדם – עפר ואפר או נזר הבריאה? התשובה המלאה היא: גם וגם. יום הכיפורים מחדד תשובה זו ומביאה לשיאה. מצד אחד, אנו מרגישים ביום

מגפת הקורונה שונה אמנם מנגע הצרעת שבפרשתנו, שכן לפי הדעה המקובלת בישראל, הצרעת המתוארת בתורה איננה מחלה מדבקת רגילה, וכדברי הרמב"ם "היא אינו ממנהגו של

דומה שמעולם לא עמדנו בפני פרדוקס גדול כל כך בחיינו הדתיים: אנו עומדים לחגוג את חג החרות, כאשר אנו משוללי חרות, כפי שלא היינו מעולם.

כיצד יכלו חכמים לבטל את המצווה היחידה מהתורה שיש בראש השנה, שמיעת קול שופר, בשל החשש מהעברת השופר ארבע אמות ברשות הרבים? אמנם יש סמכות

הפועל "הלך" בהטיותיו השונות חוזר שוב ושוב בענייני הברכות והקללות של פרשת "בחוקותי". הפרשה פותחת במילים: "אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ”, והשכר ש-ה' מבטיח הוא: "והתהלכתי בתוככם". בקללות

שתי ציפורים לוקח הכהן לשם טהרת המצורע, את האחת הוא שוחט, ואת האחרת משלח על פני השדה. רש"י, בעקבות חז"ל (ערכין טז, ב), מקשר את