כל המאמרים במדור שעת מחנך

ביום שלישי בשבוע שעבר תכננתי לקחת את הילדים שלי ולנסוע איתם לנחלים. כעבור שמונה דקות מתחילת הנסיעה, ליד צומת אלעד, מכונית עם נגרר עקפה אותי

שמעתי הורים שלא רוצים שהילדים שלהם ייחשפו לסיפורי החטופים שחזרו. שלא יהיו להם סיוטים. שלא ייחשפו למראות שהם לא רוצים לחשוף. אני מקבל. פסיכולוגים ומומחים לדבר

השבוע חבר שלי שיתף אותי בדבר מוזר שקרה לו: כמו שעושים בכל שבוע, גם ביום שישי הזה הוא התארגן בבית שלו והתקלח לכבוד שבת, וכבר

כשהייתי מחנך של כיתה ט', שמעתי על ר"מ אחד שהיה לו מנהג מקסים: בכל יום הוא היה שולח להורים מחמאות ונקודות טובות על הבן/הבת שלהם,

הדור הצעיר שלנו המדהים, הגדול, המופלא הזה, לא מפסיק להפתיע אותנו מחדש. זה ממש אותו דור שלא הפסיקו להסביר לנו כמה שהוא שקוע בעצמו ובמסכים.

בכל בוקר, לפני התחלת השיעור הראשון, הייתי ניגש לשומר בית הספר ויחד היינו מנתחים את המהלכים הבאים של מכבי חיפה ומה הסיכוי, אם בכלל, שייקחו

כשהייתי מחנך כיתה ו', באחד מהשיעורים דיברנו על זה שאנחנו הולכים לעשות טיול שנתי ללא הסמרטפון. אחד מהתלמידים הצביע ואמר בפנים חיוורות: "מה? נהיה בשטח

הורים רבים ואנשי חינוך שואלים איזה מסר ניתן בכל זאת להעביר לילדים ולתלמידים מהאירועים האחרונים. דווקא עכשיו זה הזמן לדבר איתם על החיים ועל שאר

שיחה שהתרחשה לפני שבועיים, בבית קפה ב'איירפורט סיטי'. כל השמות בדויים. "תשמע", אמר לנו כרם: "אני לא יודע למה, אבל השנה אני מתלבט לגבי הסוכה.

חבר שלי מהישיבה התיכונית שלח לי SMS קצר שהיום הוא יום הפטירה של המורה לספרות שלנו מהישיבה, אמיל. אמיל הזקן והכבוי שהיינו 'הורגים' אותו בכל