מהגויל שדוקק במחקרנו נכתבה כנראה המזוזה הראשונה בהיסטוריה מעור ג'ירפה. השימוש בעורות חיות בר אלה מעיד למעשה על מסורת כשרותם בקרב קהילות ישראל "כִּתְבוּ לָכֶם
"מדוה מצרים" (דברים כח, סא). בכמה מקומות בתורה ה' מבטיח לבני ישראל שאם ילכו בדרכיו: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל-חֹלִי וְכָל-מַדְוֵי מִצְרַיִם הָרָעִים אֲשֶׁר יָדַעְתָּ לֹא
אחת מ-24 מתנות הכהונה שהמשיכו להתקיים לאחר חורבן המקדש נזכרת בפרשתנו: "וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים מֵאֵת הָעָם מֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח אִם-שׁוֹר אִם-שֶׂה וְנָתַן לַכֹּהֵן הַזְּרֹעַ וְהַלְּחָיַיִם
בפרשת השבוע מופיעה סדרה של פסוקים המהווים למעשה שיר הלל לארץ ישראל (דברים ח, ז-י). הם מתארים את שבחיה הגשמיים: גשמיה, פירותיה ומחצביה. הם פותחים
"וְגַם-בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם" (דברים א, כח). פרשת דברים מלאה בתיאור הענקים (ב, י-יא), הנקראים במקרא גם בשם "נפילים". אנו שומעים עליהם לראשונה בספר בראשית
בתיאור השלל שנלקח במהלך המלחמה במדין נזכרו חמשת מיני המתכות השכיחות בשימוש האדם בתקופת המקרא: "אַךְ אֶת הַזָּהָב וְאֶת הַכָּסֶף אֶת הַנְּחֹשֶׁת אֶת הַבַּרְזֶל אֶת-הַבְּדִיל
פרשת בלק מתובלת בדמויים רבים מעולם הטבע. בלק בן צפור, כפרעה, חושש מפני ריבויו העצום של עם ישראל (שמות א, ח). הוא משתמש בדימוי של
פרשת קורח טלית שכולה תכלת בספרות חז"ל הוזכרה מספר פעמים "טלית שכולה תכלת" (למשל, מנחות מא ע"ב). במיוחד מפורסם המדרש שמציב את "טלית שכולה תכלת"
'אשרי העם יודעי תרועה'. וכי אין אומות העולם יודעים להריע? "עֲשֵׂה לְךָ שְׁתֵּי חֲצוֹצְרֹת כֶּסֶף מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם" (במדבר י, ב) החצוצרה מופיעה במקרא
חומש במדבר מתחיל בציווי לפקוד את כל יוצאי צבא בישראל (במדבר א, ב). לא נאמר במפורש באיזה אופן הדבר יתבצע. אולם, בפרשת כי תשא
