בעשור-שניים האחרונים, מתרחבת נוכחותן של נשים בזירת הלימוד והפסיקה ההלכתית. נשים לומדות תלמוד והלכה בעיון, עוסקות בהוראה, מלוות קהילות ומשיבות לשאלות הלכתיות מורכבות. תהליך זה,
נפוטיזם במקומות עבודה ציבוריים אינה דבר נדיר במקומותינו. הרבה פעמים קשרי משפחה או מחויבויות פוליטיות גוברים על כל שיקול מקצועי בקבלת עובדים. לא תמיד זה
לכבוד שבת שירה, שבה נקרא את שירת הים, חשוב לדעת: ים סוף אינו רק סיפור מקראי אלא זירה אסטרטגית מרכזית, המשפיעה באופן ישיר על הכלכלה,
מחג שנתי שסימן את ראש השנה לאילנות למטרות הלכתיות, דרך סמל לגאולה הציונית ולחלוציות, ועד חג סביבתי-אקולוגי: המשמעות של ט"ו בשבט עברה מהפכים במרוצת השנים.
"יש אומרים, וזה נכון, שברחובות במכון, בשנייה הזו ממש, ממציאים לי פרי חדש", כתבה נעמי שמר בשירה 'פרי חדש' * הרצון ליהנות מפירות טעימים במהלך
הקריאה החריגה של שרים בממשלה שלא לכבד פסיקה עתידית של בג״ץ מטלטלת את אחד מעקרונות היסוד של הדמוקרטיה הישראלית: החובה של הרשות המבצעת לציית להכרעות
התעלמות פרונטלית, אי צירוף לקבוצת ווטסאפ, וגם תגובה מרושעת בפייסבוק – בעידן הנוכחי חרמות הם גם מקוונים וסמויים, אבל מאחורי כל חרם עומדים ילד כאוב,
השאלה האם סיעות ערביות יכולות להיות שותפות בקואליציה ממשלתית בישראל, איננה עוד שאלה תיאורטית או אידיאולוגית. בעידן של קואליציות שבריריות, מערכות בחירות תכופות וחוסר יציבות
העימות בין איראן לישראל נתפס כיום כאחד מצירי האיום המרכזיים והנפיצים ביותר במזרח התיכון. בשיח הציבורי, הוא מוצג לא פעם כעימות ביטחוני בין מדינה דמוקרטית
"ואלה שמות בני ישראל", כך נפתח ספר שמות, שאותו אנו מתחילים לקרוא השבת. יש שמות בנאליים ונפוצים, ויש שמות נדירים ולא שגרתיים, שמייד מעוררים סקרנות
