אנחנו והמדינה

בציבור האימוני, ולא רק בדור הצעיר אלא גם בציבור המבוגר שלו, מתנהלים מפעם לפעם דיונים וויכוחים איך להתייחס אל המדינה ומוסדותיה, במיוחד אחרי שמוסדות השלטון פוגעים בערכי היהדות וישוב הארץ. עד כמה עלינו לשמור למדינה אימונים? את השאלה הזו לכאורה היינו צריכים לשאול לא מהיום אלא כבר מאז קום המדינה, עת שגזזו לילדי תימן את הפאות וכדומה. כבר אז היה מקום לשאלה: הזוהי מדינת ישראל, "יסוד כסא ה' בעולם"? בשאלה הזו יש ערבוב של שני מרכיבים, שמו"ר הרצי"ה הטיב לנסח את ההבדל ביניהם. וכך היה אומר (בימים שהיה ויכוח על גידול חזירים במדינה): "המדינה של הקב"ה והחזירים של בן גוריון". וכוונתו שבגלל החזירים אין לבעוט במדינה…
כשאנו דנים בעניין המדינה עלינו לשאול מדינה מן התורה מנין? את התשובה אנו מקבלים בדברי הרמב"ן המגדיר את מצוות ישוב הארץ בשני מרכיבים: "שלא נניחנה ביד זולתנו מן האומות או לשממה". שני המרכיבים הללו הם: ריבונות יהודית בארץ ישראל, והתיישבות. שני המרכיבים הללו הם "המדינה". יתרה מזו, לפי כמה דעות כל עוד אין ריבונות יהודית אי אפשר לקיים את מצוות ישוב הארץ. הרב יהושע מקוטנא כתב בספרו "ישועות מלכו" (יורה דעה סו): "בעיקר מצוות 'ישוב הארץ' אינו אלא הירושה והישיבה כאדם העושה בתוך שלו לכבוש ארץ ישראל שתהא תחת ירושתנו, לא על ביאה ריקנית כמו עכשיו" והוסיף שם: " ובפרט עתה שראינו התשוקה הגדולה הן באנשים פחותי ערך הן בבינונים הן בישרים בליבותם – קרוב לוודאי שנתנוצץ רוח הגאולה". ורבי צדוק הכהן מלובלין כתב בספרו "דברי סופרים" (אות יד): "שזה נקרא ישיבה כשהוא אדון ויושב בראש". לדעתם, גם אם יושבים יהודים בארץ ישראל אך הם תחת שלטון גויים הם לא מקיימים מצוות ישוב הארץ, כי את המצווה מקיימים רק בריבונות יהודית על הארץ. כך שעל פי דבריהם, רק בה' אייר תש"ח עם הקמת המדינה חידש העם היהודי את מצוות ישוב הארץ. וזהו החידוש של יום העצמאות.
באמירה "המדינה של הקב"ה" אנו אומרים שהמדינה אינה רכושה של קבוצה זו או אחרת בעם ישראל, היא גם לא של דור מסוים, אלא היא של עם ישראל כולו לדורותיו. וגם אם יש פגמים במדינה, ולצערנו יש, נכון להתייחס אל המדינה כמו שאנו מתייחסים אל התורה. ועל התורה נאמר: "כי ישרים דרכי ה', וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". האם יעלה על הדעת שבגלל כמה פושעים שנכשלים בתורה אנחנו נהיה "ברוגז" עם התורה? כך גם לגבי המדינה, האם בגלל מערכות שלטוניות של ממשלה זו או אחרת הנוהגות שלא כהלכה, האם בגלל זה ניתן גט למדינה?
במסכת ברכות (י, א) מסופר שהנביא ישעיה הוכיח את המלך חזקיה על שאינו מקיים "מצוות פרייה ורבייה". השיב לו חזקיה כי נאמר לו ברוח הקודש שיהיו לו בנים רשעים, ועל כך אמר לו הנביא: (ברכות דף י עמוד א): (בתרגום לעברית): "בסודותיו של הקב"ה למה לך, אתה תעשה מה שנצטווית והקב"ה יעשה הטוב בעיניו". ומסביר הראי"ה קוק (בספרו עין איה שם) שחזקיה כמלך רואה את הדברים בראיה ממלכתית כאן ועכשיו, ובהבחנה הזו חשש שהבן הרשע שייוולד לו, כשיתמנה אחריו למלך, הוא יהיה אסון לעם ישראל, ולכן נמנע מלשאת אשה וללדת ילדים. ואילו הנביא שרואה את הדברים לא במבט של דור אחד אלא במבט של נצח אומר למלך: מלכות בית דוד דומה לשלשלת המורכבת מחוליות חוליות, שאם אתה מחסיר אחת מהן אז תתפרק כל השלשלת, וגם אם עכשיו יש חסרון של דור אחד מהו דור אחד בנצח, על כן כדאי לסבול דור אחד של מלך רשע ובלבד לשמר את רציפות המלכות. כך אפשר לומר גם כלפי מדינת ישראל. כדאי לסבול קדנציה שלטונית אחת ועוד אחת ובלבד לשמר את רציפות הריבונות של העם היהודי בארץ ישראל.
(בהר תשעט)