פרשיות תזריע ומצורע מוקדשות בחלקן הגדול לענייני נגעים. הנגעים האמורים בתורה אינן תוצאה של כשל פיזי בעטיו יש לפנות לרופא המטפל. הנגעים המפורטים במקרא מבקשים
בשנת תשי"ג (1953) הוקם מוסד יד ושם, אתר הזיכרון הלאומי לשואה ולגבורה. השביל המחבר בין הר הרצל ליד ושם נחנך בניסן תשס"ג (אפריל 2003), לציון
בנוהג שבעולם, חגיגות יובל – וגם חצאי יובלות למיניהם – הן סיבה למסיבה. כך, ביובלו של אדם, וכך מקל וחומר ביובלה של מדינה. בסופה הכרונולוגי
יום הזכרון ויום העצמאות השבעים וחמש, מתחברים עם פרשת השבוע תזריע-מצורע ועם ראש חודש אייר שחל בשבת. השנה, בהתקרב יום הזכרון ויום העצמאות, מהולה התכונה
ימי הזיכרון והעצמאות, הימים הלאומיים, הם חלון הזדמנויות מיוחד להימנעות מהכפשות ומשנאת חינם "אנחנו בריאים ואת חולה – אין לך מקום בינינו", כך אמר למשוררת
חז"ל לימדו אותנו כי בניית המשכן דרשה ל"ט סוגים שונים של מלאכות מהן אנו לומדים אילו מלאכות אסורות ביום השבת. פרשיות תזריע ומצורע מפגישות אותנו
מחקרים מלמדים על ההשפעה הרפואית הממשית של הבדידות, ואף אם רק חלק מהממצאים מתוקפים – ניתן לראותה כמגפה "בדד ישב, מחוץ למחנה מושבו" – המצווה
צרעת נוהגת בזמן הזה, אלא שטכנית בפועל היא אינה נוהגת שתי הפרשיות אותן קוראים השבת, מאריכות בביאור נגע הצרעת, הסוגים שונים, והדרכים לזיהויים
שלא כדרכה פותחת התורה את פרשת נגעי בתים באמירה: "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן" במקום: "כי תבואו אל הארץ”. השם "ארץ כנען" התפרש על-ידי מלומדים
הרבה לפני שהנאצים חוקקו חוקים אנטישמיים, שהפכו את היהודים למצורעים חברתית, עשו זאת מדינות אחרות "אָדָם כִּי יִהְיֶה בְעוֹר בְּשָׂרוֹ שְׂאֵת אוֹ סַפַּחַת אוֹ בַהֶרֶת
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
