כל המאמרים במדור הפרשה בחיי המעשה

לאחרונה חל שינוי מבורך במדיניות הטיפול בתופעת הסרבנות, בהדחות מיידיות של מי שמסרבים לשרת, בטרם תתחיל הסרבנות להתפשט כאש בשדה קוצים. מדובר בצעד החלטי מתבקש

  מבחינה סוציולוגית, החברה האנושית אינה שוויונית בטבעה. לאורך ההיסטוריה, בכל חברה התגבשו אליטות בתחומים שונים – כלכלה, פוליטיקה, תקשורת, אקדמיה, ביטחון, תרבות, ומשפט –

מאז פרוץ המלחמה, אנו ניצבים בפני אתגרים מורכבים בתחומים רבים. הדבר בולט במיוחד בהתייחס למנהיגות המדינית והביטחונית, שנדרשת להתמודד עם דילמות סבוכות – חלקן חסרות

בימים של פרסום תחקירי המחדל בשמחת תורה, ראוי שנעלה על נס את יחידות המילואים – ממרכיבי העוצמה שאפשרו לצה"ל להתאושש מהאסון ולהגיע להישגים צבאיים חסרי

האסון בשמחת תורה תשפ"ד, הכישלון והמחדל של כוחות הביטחון, יצרו משבר אמון קשה בין המדינה לבין אזרחיה. כ-1,200 נהרגו ומאות נחטפו בתוך כמה שעות ע"י

תוכנית טראמפ לפינוי אוכלוסיית עזה לצמיתות שהוצגה בשבוע שחלף, היא תפנית אסטרטגית מפתיעה וחסרת תקדים. יש המפקפקים בסיכויי מימושה, אולם עצם ההצהרה כשלעצמה היא כבר

  לפני כשבוע וחצי צוטט דובר פוליטי באמירה מקוממת: "אני אגיד משהו שאולי הנציגים החרדים לא אמרו אותו עד היום, אנחנו לא שותפים כל כך

מדינת ישראל היא מדינה מתקדמת ומצליחה ב"ה בתחומים רבים. בשנות קיומה היא זכתה בס"ד לניצחונות גדולים במלחמותיה, אולם היא נכשלה פעם אחר פעם במשא ומתן

בקורסים בצבא למדנו ולימדנו, שאחד מתפקידיו של הצבא הוא לאפשר לדרג המדיני את התנאים המיטביים להשגת היעדים המדיניים. במלחמת 'חרבות ברזל' היה על הדרג הצבאי