מיוחדת היא פרשת האזינו מכל פרשיות התורה, בהיותה, ברובה הגדול, נמנית על סוגת השירה. לנוכח היותה שירה היא גם נכתבת בשונה מפרקים אחרים של התורה,
הדורות של עם ישראל בנויים זה על גבי זה כקומה על גבי קומה. הדור החדש צריך להמשיך את הדרך, אחרת כל מפעלו של הדור הקודם
עמידתם האיתנה של הלוחמים בגוש עציון תרמה תרומה מכרעת להישארותה של ירושלים הבירה בידי מדינת ישראל "הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב
הגמרא דורשת במסכת ברכות (לה ע"א), שכל האוכל ללא ברכה כאילו גוזל את הקב"ה וכנסת ישראל בפרשת השבוע כתובה שירת האזינו. באחד מפסוקי השירה (לב,
האם גם כיום עם ישראל יהיה מסוגל לעמוד בפני אתגרים גדולים וקשים שעלולים להתרגש עלינו השנה? מיום כיפורים שעבר עד יום כיפורים זה הרבה מים
ההיסטוריה אינה מדע מדויק. בעולמנו ההלכתי והאגדתי היא עצמה דבר ה', אלא שאין כיום מי שיתווך אותו "זכור ימות עולם בינו שנות דור ודור"
לצערנו, תודעת שייכותה של ארץ ישראל לעם ישראל נחלשה מאד לאחרונה בחוגים שונים בחברה הישראלית בבואו להיפרד מעם ישראל פורס משה רבנו סקירה היסטורית על
למילים האחרונות שאומר האדם בחייו יש פעמים רבות משמעות גדולה יותר מאשר דיבורים אחרים שאמר במהלך החיים. המילים האחרונות באות לסכם, להורות דרך וכיוון, ומהוות
השנה אנו קוראים את פרשת האזינו בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות. נוכל לראות איך הפרשה מחברת את הימים הנוראים לחג הסוכות. יום כיפור הינו בחינת
קצב החיים המודרני והמהיר מריץ את כולנו בין משימות למטלות, בין התחייבויות ומחויבויות, ואנו מנסים לעמוד בקצב התובעני של החיים. תקופת החגים, שבאה בין היתר
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
