כל המאמרים במדור פרשה מזווית פסיכולוגית

בפרשת 'וילך' ה' מעביר למשה מסר אחרון, שונה ודרמטי: "הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וְזָנָה אַחֲרֵי אֱלֹהֵי נֵכַר הָאָרֶץ אֲשֶׁר הוּא בָא שָׁמָּה

רבנים, גבאי בית הכנסת, אחיי ואחיותיי היקרים! אבקש לשתף בפער עמוק וצורב שאני חשה בין המתח הנפשי, הדאגה והקריאה לניצחון ולתקווה, המאפיינים את התנהלותנו היומיומית

ספר ויקרא תחילתו קורבנות וסופו מעשר. נדמה כי עובדה זו בלבד יכולה ללמד על התהליך אותו אנו מודרכים לעשות במהלך חיינו: תנועה מעמדה מקריבה וקורבנית,

"… וְאִישׁ, כִּי-יִתֵּן מוּם בַּעֲמִיתוֹ, כַּאֲשֶׁר עָשָׂה כֵּן יֵעָשֶׂה לּוֹ. שֶׁבֶר תַּחַת שֶׁבֶר, עַיִן תַּחַת עַיִן, שֵׁן תַּחַת שֵׁן, כַּאֲשֶׁר יִתֵּן מוּם בָּאָדָם, כֵּן יִנָּתֶן

פרשת השבוע עוסקת בחטא, בכפרה ובמוּסר (הדרכה התנהגותית לניהול אורח חיים ראוי). שלוש רמות של חשיבה מוסרית, זיהה הפסיכולוג לורנס קולברג (1927-1987), שלטעמי מצויות בפסוקים.

מי היה מאמין שקריאת הפרשה השנה, תעורר הזדהות ורלבנטיות בקרב קוראיה בני המאה ה-21! מילים שכמעט ולא הכרנו לפני שנה, כמו סגר, בידוד, חולה מאומת,

פרשתנו רוויה באכילה. תחילתה באש אוכלת, שהביאה למות בני אהרון, המשכה באכילת החטאת ע"י הכוהנים וסופה בתיאור מאכלות מותרים ואסורים לאכילה. לאכילה ולאוכל, משמעויות רבות

פרשת השבוע מציבה בפנינו וודאוּת: "זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה… וְזֹאת תּוֹרַת הַמִּנְחָה… זֹאת תּוֹרַת הַחַטָּאת" (ויקרא, ו'). המילה "תורה" משמעה חוק, צו, ורובינו מזהים אותה עם

לראשונה נחשפתי לקרביו של בע"ח, כשצפיתי בשחיטת כבש במסגרת הילולה. כתוצאה מכך, התנזרתי כחודשיים מאכילת בשר. הפעם השנייה התרחשה במחנה קיץ בארה"ב, כשנטלתי חלק במבצע

קריאת תיאור הקמת המשכן ותרומת חומרי הגלם להכנת כליו, הזכירה לי במידה רבה, את ייסוד משכנו של זוג צעיר ותהליך התפתחות התא הזוגי לכדי משפחה.