כל המאמרים במדור וירא

פרומפט ד"ר חזות גבריאל ביקש ממני לנתח את מאמרו, "תסביך הגבירה", מ'וירא' אשתקד, לזהות את התובנות, לכתוב מה השאלה שהתשובה עליה היא התובנה המסוימת, להציג

שני בתים וארבע דמויות מציבה בפנינו התורה, כדי להמחיש ולהנגיד שתי קצוות של ערכים, מידות וגישה לחיים. אברהם ושרה מצד אחד. לוט ואשתו מהצד השני.

"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱ-לֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" – פסוק זה מצוטט אין ספור פעמים כדי להוכיח, לכאורה, כי

גילוי אמת לחולה על מצבו, הינו מרכיב מרכזי ביחסי רופא חולה, והוא חלק מחוק זכויות החולה. האם יש לספר לחולה בכל מקרה על מצבו הרפואי,

פרשת העקדה זכתה מקדמת דנא למעמד מיוחד במסורת ישראל. המילה "עקדה" היא גם ראשי תיבות של המילים: "על קידוש השם", ובדורות של שמד ורדיפות, גזרות

לעיתים קרובות, תיאוריו הקצרים של המקרא מגלים טפח ומכסים טפחיים. כך, בתיאור הנורא של העקדה מסתפק המקרא בפירוט קצרצר, מעין דיווח עובדתי, של דו שיח

בפרשתנו ובהפטרה, מסופר על שתי אימהות שונות שנקלעו למצוקה בשל סכנת חיים של ילדיהן. אולם, ניתן להבחין בבירור בתגובותיהן השונות. האחת זו הגר, והשנייה זו

פרק ג' בספר 'יהושע' מתאר את ההיערכות של העם לקראת חציית הירדן. "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים, וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ

בפרשיות שלנו אנו קוראים על תולדותיו של אברהם אבינו אבי האומה. מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה נוהג לחזור באוזנינו על החובה ללמוד מדמותו

לעתים קרובות, תיאוריו הקצרים של המקרא מגלים טפח ומכסים טפחיים. הם פורשים בפנינו תמונה עובדתית מרתקת, מסעירה, עוצמתית, אך מחסירים ממנה פרקים שלמים. כך, למשל,