כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

במרכז הפרשה עומדת סדרת המכות המבקשת לערער את אושיות המעצמה המצרית. מתוך כל אלה עולות שאלות תיאולוגיות ומוסריות המנסרות בחלל העולם זה דורי דורות: סוגיית

"הנה מה טוב ומה נעים, שבת אחים גם יחד". לאחר תקופת פרידה ונתק ממושך, שבים האחים ומתאחדים. הם כבר לא צעירים, בשנות הגבורות לחייהם (ראו

רגעי השיא של המפגש בין יוסף, אביו ואחיו מלווים בהתרגשות רבתי. קולות הצחוק והשמחה נמהלים בבכי של התרגשות. עשרים ושתים שנה של נתק איום, ניכור

פרשת ויגש נפתחת בשלוש מילים קצרצרות אך רוויות משמעות: "ויגש אליו יהודה".  הראשונה שבהן, "ויגש", העניקה לפרשה את שמה. עוד לפני שאנו שומעים משהו, קול

במבט ראשון, תיאורי הזמן שבתורה נראים לעתים מיותרים. אבל מבט מעמיק בהם מלמד שלא לחינם באו, והם מהווים נקודות ציון משמעותיות, לא רק בהיבט הכרונולוגי,

לרוב הציבור, הנעשה "מאחורי הסורגים", בין כותלי בית הכלא, הוא "חור שחור" שאינו גלוי, ופעמים רבות גם אין רוצים לחשוף את צפונותיו. עם זאת, הימצאותם

ההצעה שעמדה על סדר יומה של מועצת העיר דבלין שבאירלנד למחוק את שמו של הנשיא השישי של מדינת ישראל, חיים הרצוג, מהפארק הסמוך למרכז היהודי

אחת ממילות המפתח הבולטות בפרשתנו (ובספר בראשית כולו) היא ה"מקום". בתוך כדי דיבור של פסוקים בודדים, מופיעה "מילה מַנְחָה" זו לא פחות משש פעמים: "וַיֵּצֵא

ממשנת תענית (לא, ע"א) למדנו ש"לא היו ימים טובים לישראל כיום הכיפורים וכט"ו באב". אחת הסיבות המרכזיות לקביעה מרחיקת לכת זו לגבי ט"ו באב, היא

פעם אחר פעם, טורח הכתוב להזכיר לנו את מניין ימיו ושנותיו של אברהם אבינו. אבל זאת לא לפני שידענו כי שבעים וחמש שנותיו הראשונות לוטות