כל המאמרים במדור בהר-בחוקותי

"אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו. ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם בטח בארצכם. ונתתי

אחת התופעות המאפיינות את הכלכלה העולמית בת זמננו היא ההפרטה. עיקרה: העברת נכסים ציבוריים וסמכויות שלטוניות מהממשל לידיים פרטיות. פעולה זו מעוררת שאלות בכמה מישורים:

פרשת בהר לא רק עוסקת בדיני השמיטה, כי אם פורשת את החשיבה החברתית-כלכלית שמאחוריהם: תפיסה של ערבות הדדית, של אחריות גם לחלשים שבחברה. תפיסה שאינה

לזכרו של הרב אליעזר נחום רבינוביץ ז"ל צמד הפרשיות בהר-בחוקותי מתחיל בציווי על השמיטה 'בהר סיני' (ויקרא כה א). מסתיים באזכורו (ויקרא כז לד) וחותם

אחת מן הקללות היא ה'הקדחת'- "אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עיניים ומדיבת נפש…" (ויקרא כ"ו ט"ז]. קללה

אחד מעמיתיי, המלמד בחורים צעירים לבר מצווה, נוהג לשאול את תלמידיו: מה המצווה הראשונה שעל ילד שהגיע לגיל בר מצווה לקיים? רבים עונים לו את

"אִם-בְּחֻקֹּתַי, תֵּלֵכוּ, וְאֶת-מִצְו‍ֹתַי תִּשְׁמְרוּ, וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם; וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ, וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ." (ויקרא כ"ו, ג'-ד') קובע הפסוק, שתנובת הארץ ומזונותיו של

אחת לכמה שנים, ובעיקר כאשר ישנה האטה במשק, עולה מחדש סוגיית עידוד צריכת מוצרי "כחול לבן" כחלק מרצונה של הממשלה להגביר את הפעילות הכלכלית המקומית.

טעמים רבים וחשובים ניתנו למצוות השמיטה שבפרשתנו, אך רובם מתחברים בעיקר לעולמו של החקלאי השומט את אדמתו, ופחות אל האדם המודרני, שמנותק מעבודת האדמה. ברצוני