הסיפור הציוני שהתחדש בעת המודרנית- הנטיעות- הוא ההגשמה והביטוי הערכי-לאומי של זיקת האדם למקומו בט"ו בשבט תש"ט התקיימה בבניין הסוכנות היהודית בירושלים הישיבה הראשונה של
מגדיר הצמחים: מבלי ששמתם לב, המקרא משופע בצמחים (הכל יחסי) והם לא נמצאים שם במקרה. לכבוד ט"ו בשבט בדקנו – איזה צמחים הופיעו במקרא? האם
אם נחפש בקונקורדנצייה לתנ"ך את המילה פְּרִי, ניווכח כי היא מופיעה בו יותר ממאה פעמים – וכולן בלשון יחיד. כפי שכותב חוקר הלשון גד בן־עמי
ד"ר מאיר נזרי חוקר שירה וקהילה ראש השנה לאילנות לט"ו בשבט כיום ייחודי אין זכר במקרא, אבל יש לו זכר ומעמד במשנה כראש השנה לאילנות:
הרב משה פינצ'וק, ראש המרכז למורשת ישראל, המכללה האקדמית נתניה במקורותינו הקדומים, המשנה, התוספתא והתלמודים, ט"ו בשבט לא מוכר כחג. הוא מובא במשנה )ראש השנה
בין ארבעת ראשי השנים שנקבעו במורשת ישראל, ודומה שתופעה יחידה היא בעולם, קובעת המשנה במסכת ראש השנה את יום ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן". יום
ט"ו בשבט אינו חג הנטיעות. אם היינו צריכים לקבוע את חג הנטיעות, היינו בוחרים בתאריך שהוא המרוחק ביותר מ-ט"ו בשבט, ונמצא בדיוק בחצי השני של
סביב ט"ו בשבט, שבמקורות מוזכר לראשונה במסכת ראש השנה כראש השנה לאילנות, התפתחו מנהגים רבים במהלך השנים. ב-1908 קבעה הסתדרות המורים את ט"ו בשבט כחג
ביחידה ל"חקלאות על-פי הלכה" שבמכון הוולקני 'ממציאים' חידושים מרתקים. לרגל ט"ו בשבט שחל בשבוע שחלף, נפגשנו עם ד"ר יהושע קליין, חוקר במכון, ושמענו על פיתוחים
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
