הרב משה פינצ'וק, ראש המרכז למורשת ישראל, המכללה האקדמית נתניה במקורותינו הקדומים, המשנה, התוספתא והתלמודים, ט"ו בשבט לא מוכר כחג. הוא מובא במשנה )ראש השנה
בין ארבעת ראשי השנים שנקבעו במורשת ישראל, ודומה שתופעה יחידה היא בעולם, קובעת המשנה במסכת ראש השנה את יום ט"ו בשבט כ"ראש השנה לאילן". יום
ט"ו בשבט אינו חג הנטיעות. אם היינו צריכים לקבוע את חג הנטיעות, היינו בוחרים בתאריך שהוא המרוחק ביותר מ-ט"ו בשבט, ונמצא בדיוק בחצי השני של
סביב ט"ו בשבט, שבמקורות מוזכר לראשונה במסכת ראש השנה כראש השנה לאילנות, התפתחו מנהגים רבים במהלך השנים. ב-1908 קבעה הסתדרות המורים את ט"ו בשבט כחג
ד"ר מאיר נזרי חוקר שירה וקהילה ראש השנה לאילנות לט"ו בשבט כיום ייחודי אין זכר במקרא, אבל יש לו זכר ומעמד במשנה כראש השנה לאילנות:
ביחידה ל"חקלאות על-פי הלכה" שבמכון הוולקני 'ממציאים' חידושים מרתקים. לרגל ט"ו בשבט שחל בשבוע שחלף, נפגשנו עם ד"ר יהושע קליין, חוקר במכון, ושמענו על פיתוחים
עלון השבת הוותיק והמוביל מזה 20 שנה. ב“שבתון“ מדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, סוגיות בחינוך ובהשקפה, דברי תורה מפולפלים, יהדות ודמוקרטיה, ועוד, הנכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית. המגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי. העלון מופץ ב-60,000 עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכי אתר שבתון: מוטי זפט, ליאת שוקרון
