כל המאמרים במדור ויקהל

פרשת ויקהל מממשיכה את חטיבת הפרשיות החותמת את ספר שמות ואשר במרכזן העיסוק במלאכת הקמת המשכן. הפרוייקט, הלאומי, הרוחני והראשון של דור המדבר. הפרשה מפרטת

  אנשי הקבוצה התיישבו על הארץ סמוך לכניסת השבת. הקבוצה שמנתה קרוב למאתיים איש החליטה למות ובלבד שלא תפר את הצו "הנוסע בשבת יומת" אנו

שאלתי איש תקשורת בכיר על ראיונות תקשורתיים חוזרים, מחבקים ומלטפים, עם דמויות שמיוחסת להן התנהגות מפוקפקת מבחינה מוסרית. ותשובתו: 'הפרופיל של מרואיינים מוצלחים: אנשים שיודעים

גם בעולם ללא משכן וללא מקדש, יש לנו אפשרות להכניס את הקב"ה אל חיינו, באמצעות עיסוק בהלכה המושג 'קהילה' הוא מושג רווח בימינו, ובו למעשה

מה שזרח לי אתמול נראה לי הכי חשוך היום. לפעמים אני לא מבין למה התחלתי בכלל או מה בדיוק רציתי מי שרוצה להגשים חלומות, לכבוש

  באמצע המאה ה-19 קבע רופא הונגרי בשם זמלוויס כי קדחת הלידה שהייתה נפוצה מאוד בבתי חולים, מקורה ב"חלקיקים" שדבקו בידיהם של סטודנטים לרפואה שעסקו

  כאשר הקהיל משה את כל ישראל כדי לצוותם על מלאכת המשכן, הוא בחר לפתוח באזהרה על שמירת השבת, וציין מלאכה אחת ספציפית: "לֹא תְבַעֲרוּ

בפתיחת הפרשה משה מקהיל את ישראל ומצווה אותם על השבת: "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם … וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ

סיפור מעשי האומנות של בניית המשכן מלא חדוות יצירה וכולו מימוש והפיכת רעיונות אידיאליים של בניית בית להשראת שכינה בישראל למוחשיים. במהלך תיאור ההכנה וההלבשה

הנכון הוא לא להתבונן אל ה"אחר" אלא אל נפשנו פנימה מעשה מפורסם מחצר חסידותו של רבי יצחק מברדיצ'ב מתאר את תגובתו למנהגו של עגלון מסוים.