וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת ה' לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ וּלְבִגְדֵי הַקֹּדֶשׁ: (שמות, לה, כא)
פרשת ויקהל הינה הפרשה השלישית שעוסקת במשכן וכליו, אם כי הפעם מזוית הביצוע עצמו. הביצוע כולל גם את איסוף התרומות למשכן . איסוף מחצית השקל
לצערנו אנו מצויים בתקופה קשה בעיצומו של החורף. מחד, לפני למעלה מחודשים ירדה כמות משקעים גדולה מאד וסערה בלתי שגרתית פקדה את הארץ. אולם כבר
תחושת מחנק גוברת והולכת אופפת אותי יותר ויותר בזמן האחרון. תחושה כזו שכבר אי אפשר לפתוח את הפה, ובכלל לא משנה מה הנושא. יש איזו
פרשת ויקהל עוסקת, בין היתר, בהסמכת בצלאל בן אורי בן חור ואהליאב בן אחיסמך לעשיית מלאכת המחשבת במשכן (שמות ל"ה, ל'-ל"ה). משה מצווה את בצלאל
לפני מספר שבועות התכנסו בכנסת ישראל בירושלים עשרות אנשים כדי לדון במעמד השבת בחברה הישראלית. היו שם נציגים מכל המגזרים (או כמעט): דתיים וחילוניים, בני
פרשת ויקהל, על אף דמיונה לפרשיות תרומה ותצוה, נושאת בחובה חידושים מעניינים. אחד מהם הוא ביטוי כמעט יחידאי בתורה שנשנה בה פעמיים (שמות לו, א-ג):
הדמות שמזוהה יותר מכל עם עשיית המשכן, בצד משה רבינו ע"ה, היא זו של בצלאל בן אורי בן חור למטה יהודה. בצלאל, שזכה לכך שבית
הקהילה הייתה לאחד מסממני ההיכר הבולטים ביותר של יהודים בכל ארצות פזוריהם. היהודי מעולם לא ראה את פסגת שאיפותיו ברובינזון קרוזו, החי על אי, בודד
בפרשתנו מוזכרת עבודתן של נשות ישראל כמה וכמה פעמים. תחילה הן מוזכרות בהקשר של זריזותן בעבודה, מול התעצלותם של הגברים, זאת בהיפוך למציאות של חטא
הכל התחיל לפני 20 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
העלון מופץ ב-60,000 עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכי אתר שבתון: מוטי זפט, ליאת שוקרון
