כל המאמרים במדור פרשה ומדרש

  האם רצון ה' הוא המונכח, או רצוננו להבין את דבר ה' ואת נוכחותו בעולם באופן מסוים? הפסוק הפותח את הפרשה עוסק בצד הברכה: "אם

חותם העבר אינו פרט היסטורי שחלף. הוא מום שאנו נושאים עלינו סיפור יציאת מצרים הוא יסוד מכונן של מצוות רבות. התורה חוזרת כמה פעמים על

בפרשתנו, האדם החולה בצרעת מתבקש להגיע אל הכהן ולבקש ממנו מענה למצבו. מדובר בפניה ייחודית שכן בדרך כלל כשאדם נקלע לסיטואציה הלכתית מורכבת, הוא נדרש

שתי אופציות להקרבת זבח השלמים נזכרות בפרשה. האחת- כשהאדם מביא קרבן תודה, והשנייה- כשנדר או התנדב להביא קרבן למקדש. אחד מן ההבדלים ביניהן קשור למשך

סיפור מעשי האומנות של בניית המשכן מלא חדוות יצירה וכולו מימוש והפיכת רעיונות אידיאליים של בניית בית להשראת שכינה בישראל למוחשיים. במהלך תיאור ההכנה וההלבשה

התורה מונה את האורים ותומים כחלק ממעשה החושן "וְנָתַתָּ אֶל חֹשֶׁן הַמִּשְׁפָּט אֶת הָאוּרִים וְאֶת הַתֻּמִּים וְהָיוּ עַל לֵב אַהֲרֹן בְּבֹאוֹ לִפְנֵי ה' וְנָשָׂא אַהֲרֹן

  דווקא ברגעים האלה כש"אין יותר מה להפסיד" האדם נבחן – את מי הוא עובד? בפרשה שלנו נזכר דין עבד עברי והתורה מתארת מצבים שבהם

חז"ל זיהו במן כלי משפטי, דין שנעשה בכל יום ויום על פי אמת הצדק המוחלט, חיבור למכונת אמת בכל בוקר מחדש התורה פיארה והללה את

מכות מצרים אינן מגיעות רק בכדי לגרום לפרעה לשחרר את בני ישראל ממצרים. מפשט הפרשה עולה שיש למכות מצרים מטרות מגוונות: הכרה במציאות ה'; "וידעתם

יוסף מגלם את דמות היהודי שעולה לגדולה בארץ זרה בפרשתנו יעקב מתכונן ליציאתו מן העולם. הוא מברך את בניו, את בני יוסף, מכתיב ליוסף את