כל המאמרים במדור נשא

"את שערו של שמשון מעולם לא הבנתי, הכח הרב הזה הגנוז בו, חשאיותו הנזירית, האיסור (בל יגונה) לדבר בו, החשש המתמיד מפני אבדן המחלפות". (נתן

כי למה לא בעצם לשאוף אל הנשגב, להיות משוחרר מכל כבלים חברתיים, לחיות חיים של טביעה באינסוף, של התבוננות פנימית, של עומק ושל רוח. בלי

"קליפות" – זהו המושג הקבלי הלומד מצורת הפרי על מהויות המתרחשות בעולם. הפרי הוא הגרעין הטוב, הראוי למאכל, שמברכים עליו; את הפרי עוטפת קליפה שהיא

כבר מספר שנים שמתקיים דיון ער סביב התיאוריה של 'פוליטיקת הזהויות' בחברה הישראלית. הוא התחדד במהלך ימי הלחימה האחרונים והתפרצות הפרעות של ערביי הערים המעורבות.

"מהמחמירים ומהפתוחים שברבני החברה החרדית", הוגדר בעיתון "הארץ" הרב גדליה נדל עם הסתלקותו בט"ז בסיוון לפני כשלוש עשרה שנה, בכתבה של תמר רותם, שכותרתה: "הרב

"דרך ההמון", אמר סנקה: "לבקר את המצליחים, כדרך הכלבים הקטנים לנבוח תמיד כנגד זרים" (מתוך: אמרה לכל מקרה). לאמור, התנהגותו של אדם בדרך מיליטנטית או

בשבוע שעבר, דנו בשרשרת המסירה. השבוע נעיין בחלק אחר במשנה א: "משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי כְנֶסֶת

בפגישה המפורסמת של דוד בן־גוריון עם החזון־איש, שאל ראש הממשלה את החזון־איש: 'כיצד נוכל אנו החילוניים והדתיים להמשיך לחיות כעם אחד למרות חילוקי הדעות'? על

פרשת סוטה מתארת את אחד מהטקסים הדתיים הקשים ביותר, שכרוך בבדיקת האשה באמצעות המים המאררים. הבדיקה נעשית בעקבות התייחדותה של האשה עם איש אחר למרות,

הכל יודעים למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה. אולם, מדוע נסמכה פרשת נזיר לברכת כוהנים? נראה שבכך מחדדת התורה את ההבחנה שבין שתי דרכים שעומדות