ידינו לא שפכו
דברי חז"ל על פרשת עגלה ערופה כי היכולת לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" אינה מובנת מאליה, צריכים להיות נר לרגלינו בשעה שאנו באים
דברי חז"ל על פרשת עגלה ערופה כי היכולת לומר "ידינו לא שפכו את הדם הזה" אינה מובנת מאליה, צריכים להיות נר לרגלינו בשעה שאנו באים
חלק מרכזי של פרשתנו מוקדש לקרבנות הנשיאים, שהביאו לחנוכת המזבח. רבים עסקו במשמעות קרבנם של הנשיאים, ובשאלה מדוע התורה חוזרת ומתארת את קרבנו של כל
נכנסתי אל בית המדרש. נעמדתי מול ארון הספרים, ובהיתי בו שעה ארוכה. ליל שבועות היה, ואף שהשעה היתה כבר מאוחרת, הרגשתי רצון עז ללמוד מעט
חלק בלתי נפרד מסידור המחנה בישראל הוא התמודדות עם חריגים. נכון הדבר כי היסוד הוא לאומי כללי, ועל כן קראנו בתחילת ספר במדבר את הקמת
אמר רבי יצחק בר מריון: בא הכתוב ללמדך שאם אדם עושה מצוה יעשנה בלבב שלם, שאלו היה ראובן יודע שהקב"ה מכתיב עליו "וישמע ראובן ויצילהו
אחד השורשים השכיחים ביותר בפרשת נשא הוא ק.נ.א. לא פחות מעשר פעמים, מופיע שורש זה בפרשת סוטה, על הטיותיו השונות. קנאותו של האיש לנאמנותה של
כאשר אנו מביטים על ההתייחסות של התורה לנזיר, אנו מוצאים דבר והיפוכו. מצד אחד, הנזיר נקרא קדוש, והתורה חוזרת על כך מספר פעמים: "עַד מְלֹאת
בפרשתנו מצויה ברכת הכהנים המופלאה, האמצעי של הקב"ה לשדר לישראל ברכה מילולית קבועה ויומיומית, דרך אחיהם הכהנים. תוכנה של ברכה זו עלום במקצת, סגנונהּ שירי,
"גדול שלום שהשם שנכתב בקדושה אמר הקב"ה ימחה על המים בשביל להטיל שלום בין איש לאשתו" – במאמר חז"ל זה מקופל עולם ומלואו. בראש ובראשונה
סיומה של פרשת נשא מקשר אותנו בקשר הדוק לחג השבועות, זמן מתן תורתנו. לפי חלק מרבותינו הראשונים (רמב"ן בהקדמתו לביאור התורה, ורמב"ם בהקדמתו לביאור המשנה),
עלון השבת הוותיק והמוביל מזה 20 שנה. ב“שבתון“ מדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, סוגיות בחינוך ובהשקפה, דברי תורה מפולפלים, יהדות ודמוקרטיה, ועוד, הנכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית. המגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי. העלון מופץ ב-60,000 עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכי אתר שבתון: מוטי זפט, ליאת שוקרון