כל המאמרים במדור שבועות

החג האחרון לעונה הקרובה מתקרב אלינו בצעדי ענק, ושוב כמו יהודים טובים אנחנו עומדים מול הדילמה הקבועה: איפה אנחנו, הרווקות והרווקים, עושים את החג השנה.

חג השבועות הקרב ובא התקבע במסורת ישראל כחג מתן תורה. מסורת אחרת שהתקבעה היא לקרוא את מגילת רות בחג זה. לכאורה, אין קשר בין מעמד

גם בשנה הקשה הזו, כמו בכל שנה, ואין זה משנה מה אירע בה – הטבע חי את חייו. בעת המלחמה הקשה שאנו נלחמים ירדו גשמים

מאחורי כל מנהג מסתתר סיפור. יש את החג כפי שהיה, ואת מה שעשו ממנו בקרב עם ישראל. בדקות הקרובות אתם עומדים לצלול לתוך סיפורים קצרים,

בעוד כמה ימים נקרא בבית הכנסת את מגילת רות, על שמה של האישה הגרה הראשונה שדבקה בעם ישראל וקיבלה על עצמה תורה. זו הצצה לחייה

שאלה: חיילים ומפקדים העוסקים בלחימה יומם ולילה – האם חובה עליהם להתאמץ ולפנות מזמנם כדי לקבוע עיתים לתורה? תשובה: כלל גדול בהלכה: העוסק במצווה פטור

אולי זה יפתיע רבים, אך יום חמישי האחרון, י"ב סיוון, הוא חג השבועות במנהג יהודי אתיופיה. מה עניין חג השבועות בי"ב בסיוון להר סיני? איך

אפשר להגיד הרבה דברים על 'החרדים', על תפיסות שלהם, על ההנהגות שלהם, ועוד, אבל שורש התפיסה החרדית קשור לתפיסה שמיום שניתנה תורה היא כבשה את

העגלה המלאה: ישיבה חילונית ולימודי גמרא לחילונים – אלו רק חלק מהיוזמות שנותנות מענה לאנשים חילונים שמעוניינים להעמיק בלימודי היהדות ולהתחבר לזהות היהודית שלהם –

הנתינה הכפולה אינה היסטורית בלבד, אלא חייבת להנחות את דרכנו גם כיום בימים בהם המקדש קיים, חג השבועות הוא בראש ובראשונה חג שתי הלחם. כמו