
הסוכה כהגנה וכסמל
"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים – כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת; לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. אֲנִי ה'

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים – כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת; לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. אֲנִי ה'

חג הסוכות, "זמן שמחתנו", הוא חג שמחבר אותנו אל המהות הרוחנית העמוקה ביותר של הקיום. אנו עוזבים את דירת הקבע, את הבית המוגן והיציב, ויוצאים

ארבעת המינים הם תעלומה. אין אנו מוצאים סיבה גלויה בתנ״ך לבחירה דווקא בארבע מינים אלה. אנו מכירים קבוצות אחרות של יבול חקלאי. בראש ובראשונה, שבעת

יש משהו כמעט הפוך בהיגיון של חג הסוכות: דווקא לאחר ראש השנה ויום הכיפורים, לאחר ימים שבהם ביקשנו סליחה, מחילה ותיקון, אנו יוצאים מן הבית

הצטננות או בשמה המדעי דלקת חריפה של הלוע העליון והאף, היא מחלה נגיפית קלה ומידבקת של דרכי הנשימה העליונות. תסמיניה כוללים, בין השאר התעטשויות, נזלת, גודש

סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאית שאלה: בחלק ממוצבי צה"ל בגבול הצפון (ומעבר לו), נפרסו רשתות שמטרתן להגן על לוחמי המוצב מפני

בתפילת הבוקר אנו אומרים "זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ" [שמות טו' ב'] ועל סמך פסוק זה אמרה הגמרא [שבת קלג:] "התנאה לפניו במצוות: עשה לפניו: סוכה נאה,

"בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים… לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כג, מב–מג). התורה מצווה לשבת בסוכה, אך

שמואל ב' פרק ט"ו בקריאה השבועית בנביאים, התחלנו בשבועיים האחרונים להכיר את אבשלום בן דוד ובשבועות הקרובים, מערכת היחסים בין האב לבן תלווה אותנו. במהלך

זמן קצר לפני יום הכיפורים, הזדמנה לידי פגישה מיוחדת במינה – פגשתי אדם ששמע את הבשורה הקשה מכל: נותרו לו, בהתבסס על הערכה רפואית סטטיסטית