"מבצע פסח", שאותו מובילה הרבנות הצבאית, מתקיים השנה בצל "שאגת הארי". ענף ההלכה וענף הכשרות ברבנות הצבאית ערכו דגשים הלכתיים לחיילי צה"ל במסגרת ההיערכות לחג.
תחשבו שאתם באים לראיון עבודה. השאלה הראשונה שהמראיין שואל אתכם היא: "ספר/י לי על עצמך". איך הייתם מספרים את הסיפור שלכם? מהיכן הייתם מתחילים?
השבת נפתח את ספר ויקרא. אחד מדיני הקורבנות הוא, שאסור להקריב בבית המקדש שאור ודבש, "כל המנחה אשר תקריבו לד' לא תעשה חמץ, כי כל
הימים שבין חג הפורים לחג הפסח הם ימים נשגבים, שאותם הגדירו חז"ל ימים שבין "גאולה לגאולה". בימים נשגבים אלה, חיילי צבא ההגנה לישראל עומדים על
פורים הוא חג של שמחה, קרבה אנושית וקיום מצוות שבין אדם לחברו. בעידן הנוכחי, גם הוא לא נשאר מחוץ למהפכה הטכנולוגית. וזה מעורר שאלות הלכתיות:
המנהג להתחפש בפורים הוא מקור לשמחה, להתרגשות ולפרץ של יצירתיות. הרבה אנשים בוחרים לעטות אביזר פורימי בלבד בחג, אבל יש כאלה שלוקחים את זה כפרויקט
פורים הוא חג מבלבל ומסקרן כאחד. מצוות היום שתייה עד דלא ידע, משתה ושמחה, ומחיית המן בקריאת המגילה משדרים לכאורה שחרור, פריצת גבולות ושמחה ללא
כישלון שאול במלחמת עמלק היה כה חמור עד שגרם לגדיעת מלכותו בעודה באיבה. שתיים רעות עשו שאול והעם: השארת אגג בחיים ולקיחת הצאן והבקר כשלל.
התורה מקדישה יותר מארבעים פסוקים לתיאור בגדיו של הכהן הגדול, ומספרת שמשה צריך להכין לכהן בגדים שיהיו "לכבוד ולתפארת". הפרשנים מסבירים עד כמה הבגד עושה
בשבת שלפני פורים קוראים את פרשת זכור המופיעה בספר דברים, ומפטירים בספר שמואל בפרשת מלחמתו של שאול נגד עמלק, כולל תפיסתו בחיים של אגג מלך
