כל המאמרים במדור עט לדרוש

לאורך פרשיות ספר ויקרא, חז"ל רגישים מאוד למילות הפניה ולכינויים השונים לאדם. ניתן למצוא דרשות על 'נפש כי תקריב' הדנות במילה נפש, או דרשות על

פרשת שמיני מתארת את מות שני בני אהרן, נדב ואביהוא. המדרשים השונים המביאים שלל ומגוון של חטאים אפשריים שחטאו בהם בני אהרן, מתמודדים למעשה עם

בעקבות הפסוק: "דַּבֵּ֞ר אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֘ל לֵאמֹר֒ נֶ֗פֶשׁ כִּֽי־תֶחֱטָ֤א בִשְׁגָגָה֙ מִכֹּל֙ מִצְוֺ֣ת ה' אֲשֶׁ֖ר לֹ֣א תֵעָשֶׂ֑ינָה וְעָשָׂ֕ה מֵאַחַ֖ת מֵהֵֽנָּה", מובא במדרש (ויק"ר ד) דיון על היבטים

מדרש נפלא בשמות-רבה מט, מדבר על המשכן לא רק כעל מקום השראת השכינה, אלא גם על מקום שבו שוררת האהבה בין עם-ישראל לקב"ה: "… אִם

  במלאכת המשכן מקבל משה רבינו תכנון מפורט, אבל לא הוא האחראי על ביצועה. במקרה זה עליו להאציל סמכויות: "כך כל מלאכת המשכן כיון שסדר

פורים הוא אמנם חג של צחוק, וטקסטים פורימיים רבים נכתבו לאורך הדורות, ובכל זאת מפתיעים אותנו שני קטעי מדרש בבראשית רבה, "ר' עקיבה היה דורש

בפרשת תרומה נוכל למצוא זהב כסף ונחושת, תכלת וארגמן, כמו במגילת אסתר המתארת את הארמון במילים הלקוחות, ולא במקרה, מעולמו של המשכן: חור כרפס ותכלת,

בפרשת משפטים מצוות רבות שבין אדם לחברו. באחת מהן אנחנו מוצאים הגדרה מעט מוזרה ל'חברו': "כִּֽי־תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ תַּחַת מַשָּׂאוֹ וְחָדַלְתָּ מֵעֲזֹב לוֹ עָזֹב

  כחלק מן ההכנה למתן תורה, מתואר הקשר המיוחד בין עמ"י לקב"ה. בין השאר בביטוי היפהפה "ואשא אתכם על כנפי נשרים". המדרש נדרש לביטוי, ומנסה

  המכילתא דרבי ישמעאל לבשלח (מסכתא דויהי פרשה ג), מציע קריאות שונות לדבר הקב"ה למשה "מה תצעק אלי", המשליכות על הבנת הרגע שאחרי צעקותיהם של