כל המאמרים במדור עיונים בפרשה

את עם ישראל אפשר לראות כאי בודד בתוך ים־אדם של אומות העולם. שימורו של עם ישראל לבל יתבולל בעמים וימשיך להגשים את יעודו ההיסטורי, אינו

מסורת יהודית קדומה מספרת שביום שחרב המקדש נולד המשיח, כמובא בירושלמי (ברכות פ"ב ה"ד): "מעשה היה ביהודי אחד שהיה חורש. געתה פרתו לפניו, עבר עליו

יש לכאורה מחלוקת בין המדרשים בעניין חטאם של נדב ואביהו, האם היו כאן חטאים רבים כדברי המדרש [ויק"ר כ]: "בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה, שנכנסו

התורה מחייבת אותנו לתת לנושאי תפקידים בעם ישראל את מלוא הכבוד, לא רק לממלאי תפקידים רוחניים אלא גם לתפקידים שלטוניים. על המלך נאמר [קידושין לב

  כיצד עשה בצלאל את הארון? אמרו בירושלמי [שקלים פ"ו ה"א]: "שלש תיבות עשאו, שתים של זהב ואחת של עץ, נתן של זהב בשל עץ ושל

הנהגה זוגית היתה בישראל לא רק בתקופת המשנה, אלא כבר בראשית היות ישראל לעם. כבר אצל משה ואהרן. אעפ"י שמשה רבנו זכה לכל הכתרים, היה

כששלחה אסתר לחכמים וביקשה מהם: "כתבוני לדורות" [מגילה ז א] השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה

הכתוב: "אשר עשה האלקים את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים" [קהלת ז כט] מלמד אותנו שהאדם בטבעו הוא טוב אלא שה'חשבונות הרבים' גרמו לאדם

המשפט הוא אחד משלושת העמודים שעליהם העולם עומד, כמו שאמר רשב"ג: "על שלושה דברים העולם קיים: על הדין, על האמת ועל השלום, שנאמר: 'אמת ומשפט ושלום

שבע שמות היו לו ליתרו ואחד משמותיו היה "יתר", לפי רש"י סיבת השם "יתר – על שם שיתר פרשה אחת בתורה: 'ואתה תחזה'". אלא שעל דברי רש"י