הליכתם המשותפת של משה ואהרון לשליחות מתוארת פעמיים בשני פסוקים סמוכים: "הוּא אַהֲרֹן וּמֹשֶׁה אֲשֶׁר אָמַר ה' לָהֶם הוֹצִיאוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל…". ובפסוק הבא נאמר:
תחילתו של ספר שמות דומה בתכניה ובסגנונה לפתיחה של ספר בראשית. הספר פותח בתיאור עם ישראל שהוא פרה ורבה. עובדה זו משתקפת בברכתו של הקב"ה
רגע לפני שהאחים יוצאים לדרך, המומים מגילוי הלב של יוסף, מצייד אותם יוסף ב'טיפ' מיוחד לדרך: "וַיְשַׁלַּח אֶת אֶחָיו וַיֵּלֵכוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אַל תִּרְגְּזוּ בַּדָּרֶךְ"
פעמים יכול להיות שהרגשנו שאדם קרוב אלינו מוטרד, אך העדפנו שלא להתעניין. לאחרונה, נערך סקר שמצביע שאחד מכל ארבעה אנשים מדווח על קושי להתעניין באדם
אחד הפסוקים המרגשים ביותר בתנ"ך הוא זה שמתאר את החיבוק שבין עשיו ליעקב, וכך נאמר: "וַיָּרָץ עֵשָׂו לִקְרָאתוֹ וַיְחַבְּקֵהוּ וַיִּפֹּל עַל צַוָּארָו וַיִּשָּׁקֵהוּ וַיִּבְכּו".
מבין ארבע האימהות שלנו נראה שדמותה של לאה נדחקה יחסית לפינה, מול דמותה הנערצת של רחל אחותה. רבקה מתגלה כמנהיגה ואשת חסד, ושרה שעומדת לצידו
אמירה שגורה בפינו היא שאהבת הילדים היא אהבה טהורה נטולת פניות ואינטרסים, שלא תלויה בדבר. אך תמיד תעמוד השאלה: עד כמה באמת האהבה שלנו היא
כאשר מגיע עבד אברהם לארם נהריים, ממתין ליד המעיין, ומגדיר לעצמו סימן לבחירת הנערה ליצחק: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה
לאחר שהמלאכים בישרו לשרה שהיא עתידה ללדת, הם ממשיכים לשליחותם בסדום. אברהם מלווה את המלאכים, ובדרך החליט הקב"ה לשתף את אברהם על גורלה של סדום.
בפרשתנו מתוארת מלחמת העולם הראשונה בתולדות קיומו של העולם. במלחמה זו היו מעורבים מלכים גדולים וממלכות אדירות. התורה מתארת את המלחמה לפרטיה השונים, כולל
