כל המאמרים במדור מבט לחיים מתוך הפרשה

בעשורים הראשונים של המדינה יצגו המפלגות בכנסת תנועות בעלות אידאולוגיה. רבות מהן היו בעלות מוסדות תנועתיים בהתיישבות, בחינוך, בתנועות הנוער, בגרעינים חברתיים בפריפריה ועוד. אך

קמפיין מערכת הבחירות החל. זו תהיה מערכת בחירות שתתקיים תוך כדי מלחמה, כאשר בנינו, חיילי צה"ל, נלחמים בכמה חזיתות. רבים בחברה הישראלית מצפים כי הלקחים

פרשת בהעלותך מציבה בפנינו את אחת המשימות המאתגרות  ביותר בנפש האדם והאומה: היכולת לנוע בתוך ערפל. התורה מתארת את הרגע שבו עם ישראל נאלץ להותיר

במסכת החוויות של מגילת רות מתוארות שש דמויות: שלוש מרכזיות – נעמי, רות ובועז; ושלוש דמויות משנה – ערפה, הנער הניצב על הקוצרים, והגואל האלמוני.

בשנה השנייה לצאת בני ישראל ממצרים, לאחר שהוקם המשכן, הגיעה השעה להיערך לקראת המסע אל ארץ ישראל. ההיערכות לא הייתה טכנית בלבד; היא דרשה סדר

הפסיכולוגים רוברט אמונס ומייקל מקאלו מצאו במחקריהם על הכרת הטוב, כי הבעת תודה מחזקת את הבריאות הפיזית והנפשית והמליצו על ניהול "יומן תודות" – רישום

בימים אלו לומדי הדף היומי עוסקים במסכת מנחות, שבחלקה הגדול עוסקת בסוגים שונים של קרבן המנחה. זו הזדמנות להעמיק ברובד הרעיוני של המנחה. בפתיחה לקרבן

עם סיום ספר שמות השבת, יעמוד הציבור ויקרא את המשפט המהדהד בסיום כל חומש: "חזק חזק ונתחזק". שורשיו של המנהג מופיעים בדברי רבי אברהם בן

בשעה שמרדכי תובע מאסתר להתערב ולבטל את גזרות המן, היא משיבה לו: " לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשָׁן וְצוּמוּ עָלַי". דבריה אלו של

כאשר התורה מתארת את בניית המשכן, היא אינה מתמקדת רק בתוצאה הסופית אלא גם בתהליך עצמו. נקודה זו בולטת כבר בפתיחת הפרשה: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי