כל המאמרים במדור יתרו

  פרשת יתרו נושאת עמה את החוקה הישראלית הראשונה – "עשרת הדיברות". עשרת הדיברות הן מגילת היסוד של האומה הישראלית. רשימה בסיסית של ציווים המוטלים

חלוקה לכאורה בין שתי תורות יוצרת בעיה תיאולוגית קשה, כאילו יש תורה של האדם ותורה של א-לוהים, ואילו למעשה – הכול מא-לוהים האם עצם העובדה

כשם שנוהגים לקרוא לשבת פרשת בשלח – 'שבת שירה', נכון לקרוא לשבת פרשת יתרו – 'שבת מתן תורה'. כשם שלרגל 'שבת שירה' נוהגים לעסוק בהיבטים

מילה אחת גרמה לו להחליט להישאר בוינה עם הוריו, ולא לעזוב אותם ולהציל את עצמו כוחה של מילה אחת. ד"ר ויקטור פרנקל, יליד וינה, בן

"לא חשוב מה יאמרו הגויים. חשוב מה יעשו היהודים", אמר דוד בן גוריון. הוא צדק, אבל גם טעה. פרשת השבוע, מן הבודדות שנקראו על שם

עשרת הדברות המוזכרים בפרשה מוזכרים גם בספר דברים, בפרשת 'ואתחנן'. קיימים הבדלים בין נוסח הדברות בשני המקומות. אחד מההבדלים הוא בנוסח הדיבר החמישי, 'כיבוד אב

  הפרשה מתחילה במילים 'וישמע יתרו', ועל כך שואל המדרש: מה שמועה שמע ובא? לפי אחת הדעות – מתן תורה שמע ובא, ואם כן, אין

שבע שמות היו לו ליתרו ואחד משמותיו היה "יתר". לפי רש"י סיבת השם: "יתר – על שם שיתר פרשה אחת בתורה: 'ואתה תחזה'". אלא שעל

מדרש מיוחד מתאר את הצטרפותם של יתרו ורחב לעם ישראל: "בשעה שישראל עושים רצונו של הקב"ה, מחזר בכל העולם כולו, ורואה אי זה צדיק באומות

האיום של כתיבת ספרי יוחסין והבאה לפילוג העם, הנשמע תדיר, צריך בחינה מדוקדקת. בראש ובראשונה – האם זו בכלל אפשרות הניתנת ליישום? שאם לא כן