כל המאמרים במדור יתרו

"לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹקֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא" בחרתי במאמר זה להתמקד ברעיון אישי העוסק בדיבר

ההתרגשות הגדולה שאחזה בעם לקראת מעמד הר סיני, נתנה את אותותיה, בעת שהגיעו לירכתי הר סיני: "בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי … בָּאוּ מִדְבַּר סִינָי וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ

אוניברסליזם עוֹלָמִיּוּת, כלליוּת הוא זרם בפילוסופיה מתחום תורת המוסר, שלו אחיזה משמעותית במרבית ענפי מדעי החברה ובמיוחד בחינוך ובמחשבה המדינית-חברתית המודרנית וכן בתיאולוגיה. עיקר מהותו בעיסוק

"וישמע יתרו כהן מדין חותן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו, כי הוציא ד' את ישראל ממצרים… ויספר משה לחותנו את כל

הריבון, בשבתו כמחוקק, בבואו להתקין נורמה התנהגותית, צריך ליתן דעתו לשאלה מה מטרת החקיקה. האם היא מתיישבת עם מטרות העל של השיטה? אין חקיקה נטולת

מתי מעט מדמויות המקרא זכו שתיקרא פרשה על שמם. שלוש מהן – אינן 'משלנו': יתרו, קורח ובלק (ואם תרצו, גם נח שקדם לאברהם העברי), לעומת

שבע שמות היו לו ליתרו ואחד משמותיו היה "יתר", לפי רש"י סיבת השם "יתר – על שם שיתר פרשה אחת בתורה: 'ואתה תחזה'". אלא שעל דברי רש"י

שתי מערכות יחסים משמעותיות יש לנו בחיינו- האחת אנכית והשנייה רוחבית. האנכית זו מערכת היחסים עם הורינו, הדור שמעלינו, והרוחבית היא עם רעינו, חברינו, בני

בתיאור מעמד קבלת התורה מתואר הר סיני שמתמר בעשן כבד מאש ה': "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן