כל המאמרים במדור תצוה

בשעה שעסקו הרמב"ם והרמב"ן בסוגיות היסוד בענייני טעמי המצוות, הם בחרו במצוות שילוח הקן כמצע לדיון. הבחירה הזו נבעה מהמשנה המפורסמת במסכת ברכות, האוסרת להתפלל

כאשר שואלים באתיופיה "מה שלומך?" נהוג לענות במילה אחת: "אלנה" (ALENE) באמהרית ו-"אלנה" (ALENA) בטיגרית, שמשמעותה "אני פה". מה עומק המשמעות של תשובה זו? וכיצד

בימים של פרסום תחקירי המחדל בשמחת תורה, ראוי שנעלה על נס את יחידות המילואים – ממרכיבי העוצמה שאפשרו לצה"ל להתאושש מהאסון ולהגיע להישגים צבאיים חסרי

השבת שלפני פורים נקראת שבת 'זָכוֹר', בשל החיבור בין גזירותיו של המן, שהיה מזרע עמלק, לבין עמלק ההיסטורי, התוקף את עם ישראל פעם אחר פעם.

הגמרא במסכת שבת מביאה שכל מצווה שקיבלו ישראל בשמחה, הם עדיין עושים אותה בשמחה. וכל מצווה שקיבלו ישראל בקטטה, הם עדיין עושים אותה בקטטה ובקושי

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" [דברים כה, יז]. בקריאת פרשת זכור אנו מקיימים את אחת מעשר הזכירות, שהן לב ליבה של

בשולי מעילו של הכהן היו תלויים פעמונים ורימונים, שתפקידם היה להשמיע קול בעת שאהרון הכהן היה נכנס אל הקודש. "וְהָיָה עַל אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ

הטור השבת מוקדש לזכרם של שירי, אריאל וכפיר ביבס הי"ד, שנרצחו בעזה באכזריות שלא ניתן לתארה, ולירדן ביבס, ראש המשפחה השכול, יבדל"א. רבים וטובים האירו

המצווה "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק" מרחפת בחלל עולמנו ומהדהדת בשיח הציבורי מאז שמחת תורה אשתקד. המערכה הרצחנית והאכזרית של ארגון חמאס הביאה רבים

במאמרו על פרשת "תצווה" אשתקד, חושף ד"ר חזות את העומק הרוחני הטמון בבגדי הכהונה ובכיפה המודרנית. אולם, אולי הגיע הזמן להפנות את מבטנו מבגדי הקודש